ביום חמישי לקחתי את הנסיכה הפרטית ליום כייף, רק אני והיא.
היות והיה זה יום חורפי למהדרין, הרבה אפשרויות בחוץ לא היו לנו, וכיוון שבארבע ומחצה היינו חייבות להתייצב בקאמרי, עלינו על הרכבת לת"א והתנחלנו בעזריאלי.
התחלנו בארוחת בוקר טובה, משם המשכנו ל"כוורת בסרט" הגרסה המדובבת. קינחנו בארקייד, ובארוחת צהריים.
שורה תשיעית באמצע זה מקום מצויין בקאמרי 1. הבמה כולה נמצאת בתוך שדה הראיה, והדמויות קרובות מספיק כדי כמעט לגעת.
היינו שם יחד, לפני שנתיים, מלמעלה למעלה בקומה שלישית, הכל היה לנו אז כל כך קטן, הבטחתי לעצמי שיום אחד, היא תראה אותה מהזווית הכי טובה.
היא תראה מקרוב את הבעות פניהם של השחקנים, ולא תשמע רק את קולם. היא תבחין גם בקלות שבתנועות, ולא רק במרוצת השחקנים על הבמה.
היא תראה את האיפור, את הברק שבעיניים, את פרטי הלבוש, ולא רק את התפאורה.
הבטחתי וקיימתי עבורה.
על אף שהכרנו את העלילה, ואת חלק מהמילים, בעיקר של שיר הפתיחה, שתינו נהיננו מההצגה.
מהעיברית של אברהם שלונסקי, שלעולם לא ינוס ליחה, שידע להפוך סיפור מצמרר למחזמר מענג.
אין ספק, הצגת ילדים מעולה, ורמי ברוך, פשוט תפור לתפקיד, ורואים עליו שהוא עושה אותו עם המון אהבה ונשמה.
"קהל נכבד ברגע זה, מתחיל סיפור המחזה, וזה הרגע לגלות את הנפשות הפועלות......."
לילה טוב
לפני 16 שנים. 8 בדצמבר 2007 בשעה 22:30
