מצחיק אותי כמה אנשים מסוגלים להיות עיוורים למי שהם, למה שהם.
הם מטיחים ביקורת, מרומזת או גלויה באחרים,
ושוכחים להביט לעצמם במראה, ולגלות שבעצם הם מאוכזבים מעצמם ולכן
משתלחים במי שמולם.
אני נתקלת בתופעה הזו גם כאן, וזה מציק כאן יותר, כי בסך הכל הקהילה הזו אמורה
לקבל ולחבק את השונה, מעצם היותה שונה, סובלנות.
אבל דווקא כאן, הביקורת הזלזול והרצון לפגוע ולהשפיל בהיבט המכוער והרע ביותר
של המילה, תקף אף יותר.
כנסו לפורומים ותראו דוגמאות בשפע, לא משנה מה הנושא, תמיד ימצאו מקום להשתלחות אישית
במישהו, בין אם זה כותב הפוסט ובין אם זה אחד המגיבים, אין כמעט פוסט שלא מוסט לשם
לפעמים כבר בתגובה הראשונה או השניה, והדיון החשוב הולך לאיבוד בים המלל המישני.
וזה קורה גם בבלוגים, אדם כותב פוסט, ותמיד ימצא החוכמולוג שיכער אותו בבורותו, קנאותו ו/או
פשוט טיפשותו.
מעולם לא הסתרתי את היותי אישה גדולה, להפך, יש לי כמה פוסטים בנידון. עם זאת
לא תמצאו אצלי מילה אחת (למעט עכשיו) על דיאטה קלוריות ושאר נושאים קשורים.
אין לי אובססיה לגבי המשקל שלי (אני מכירה בנות רזות עד אימה עם אובססיה חולנית לכך)
אני אוהבת את עצמי, גאה במי ומה שאני, ובעיקר נאהבת בדיוק כך, כמו שאני.
אף אחד לא מתנה את אהבתו אלי, בכך שארד במשקל, אף אחד לא אומר לי
"תראי איזה בטן יש לך, מי בכלל רוצה לשכב איתך כך". להפך, אני מקבלת לא מעט
מבטים חושקים. אולי זה בגלל שאני פשוט מקרינה החוצה את החום והאהבה,
שאני מרגישה כלפי עצמי.
אבל ישנם אנשים שכנראה עינם צרה בי, הם אינם שלמים עם מי ומה שהם.
אולי הם גם מאפשרים לאחרים, אנשים שחשובים להם, להתעמר בהם בשל כך,
ואז את התסכול הם מוציאים החוצה, כלפי.
היתי נשואה פעם, האדם הזה שהיה איתי, הינו אדם חלש, שניסה להרגיש חזק על חשבוני.
3 שנים סבלתי את ההתעמרות שלו בי, החל בלכנות אותי זונה (במטרה לנסות להעליב 😃
ובאותה נשימה להגיד לי "תסתכלי על עצמך מי ירצה בך בכלל".
עד היום לא הבנתי איך אני יכולה להיות גם זונה וגם אחת שאף אחד לא ירצה לזיין, שיהיה.
(אני חוסכת מכם את שאר שפע מילות ה"אהבה" שקבלתי, עד שירד לי האסימון ועזבתי.
יש דבר אחד חשוב שלמדתי מכל זה, שאם אני לא אוהב את עצמי,
שלא אתפלא אם מי שמולי גם לא יאהב אותי.
ואם מישהו מתייחס אלי רע, אני אעזור לו, וארחיק אותו מעלי ומחיי, כי לא משנה כמה "טוב"
הוא יכול להיות לפעמים, אין דבר ששווה את הכאב הרגשי שהוא גורם. ויפה שעה אחת קודם.
(מוקדש בעיקר ל"יום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים", כי השפלה היא אלימות לכל דבר.
לפני 15 שנים. 22 בנובמבר 2009 בשעה 12:15