שינויים

לסרט מהפוסט הקודם הוזמנתי ע"י הנהלת הבלוגיה של תפוז. אני הגעתי ברכבת,
והספקתי להתיישב לגלידה וספר בטרם יתחיל הערב. דן ופלאפ הצטרפו אלי,
לראות את הצמד הזה יחד תמיד מלבב ומאיר עיניים.
מישהו סיפר לי התרשמות ואמר כך: "כשהם נכנסים לחדר כל החדר מואר,
ההדדיות ביניהם בולטת לעין, כמו גם עד כמה הם שזורים זה בזה."
ולי לא נותר אלא להסכים עם כל מילה. האנרגיות החיוביות, המחוות המשעשעות.
וגם אם ישנה אי הסכמה או משהו כזה, הדינמיקה כל כך טובה,
שזה מדהים, ומעורר השתאות כל פעם מחדש.

נכנסנו פנימה, ריחות מאפים, ופופקורן קידמו את פנינו.
שולחן ערוך ברוב טוב של חטיפים מלוחים ומיני עוגות ועוגיות.
וכמובן שתיה קלה. אך בעיקר שיחה קלילה.

עם הינתן האות נכנסנו לאולם. אני הושבתי בין שניהם,
חלק מתוך הבועה המקסימה הזו. וכשדן לא היה לידנו,
המשכנו שתינו במלאכת הקונספירציה, והחלפת רשמים. אין כמו שיחת בנות בריאה.
ולי, לי פשוט כיף להיות בחברתם, הערות שנונות, צחוק,
אבל בעצם פשוט אנרגיות טובות וחמות. שלא לדבר על יד אחת בחושך,
שהחזיקה בכף ידי, או מלטפת קלות את עורי, ומעבירה בי צמרמורות עונג קטנות.

על אף שקבלתי הזמנה לישון בביתם, העדפתי לחזור למיטתי.
יותר קל לי להגיע כך בבוקר לעבודה. על אף השעה המאוחרת
והיום הארוך במיוחד, דן הסיע אותי הביתה. ודאג שאכנס ישר למיטה,
הוא ליווה אותי טלפונית עם הוראות ברורות, ועונג מדהים, עד שנרדמתי,
נינוחה, רגועה, מסופקת ומאושרת במיטתי החמה.

ליל מנוחה.