שינויים

נכתב אי שם באוגוסט


ידיים רכות אוחזות בעדינות איתנה בכף רגלי הכואבת, מנקות את הפצע, את הדם והליכלוך. הכאב בוער וחד חותך אותי, אני נושכת את כף ידי, רגלי רועדת, נרתעת, אבל האחיזה האיתנה אינה מאפשרת לי לנוע. אני מביטה בו, בגבר שלי, בחיוך הרגוע שנח על שפתיו, בניצוץ שבעיניו, בשלווה שמצליחה לעבור ממנו אלי ועוטפת אותי על אף הכאב והעייפות.

אני בידיים טובות, אבל לא רק שלו, היא מציעה לי מיטה ללילה, וכיסא עליו אוכל להניח את כף רגלי בנוחות, גם היא עוטפת אותי בדאגה בחום ואכפתיות מדהימים. מרגישה כמו בתוך חיבוק חם, במקום בו אוכל להשאר לנצח. מותשת, עצמתי את עיני ונרדמתי.

הכאב הבוער ברגלי טרף את שנתי, כף ירד רכה נחה על כתפי שואלת לשלומי, אני מנומנמת, כואבת, הוא מציע לי כדור ומגיש לי כוס מים, ומחזיר אותי למיטה, העייפות גוברת, והכאב מטשטש, ואני שבה ונרדמת.

עטופה בשלווה עטופה בבטחון

עטופה באהבה.