שינויים

ידיו עוטפות אותי בחיבוק אחרון
שפתיו נושקות ברכות
את מצחי
את כתפי
נע מעט לאחור
מביט בי
"תודה טוויטי"
חיוך מרצד בעיניו
אומד את הסימנים שהשאיר עלי
יוצא
שולח מבט לאחור
מביט בי
מציצה בו דרך חריץ הדלת הפתוחה
יורד במדרגות

מותשת עוצמת עיניים ומתמכרת
לתחושה החמה העוטפת
משחזרת,

נוסעים לגלידריה האהובה עלינו
קונים פיינט בטעם דובדבנים
ושוב אתה לוקח אותי במסע אחריך
שהרי לאן שתוביל, אלך.
משקיפים מעל הגבעה על הנוף
יש הרבה תנועה מסביב
חיילים מסוקים
מדינה בטראנס
אבל אני ואתה כמו בתוך בועה
ממשיכים בטיול מאי כאן לאי שם
שואל אם אני רעבה או צמאה
ומרחיק את הכסא לאחור
פותח אבזם
משחרר כפתור
"התגעגעת טוויטי?"
"ממממ אולי"
אתה אוחז בעוצמה בשערותיי
אנחת כאב נמלטת מפי
""התגעגעת אלי טוויטי?"
"ברור שהתגעגעתי"
אני שומעת את החיוך בקולך,
"אני שמח שהדברים ברורים,
אבל תצטרך להוכיח זאת טוויטי"
הוא לוחש, בעודו אוחז אותי בשערותיי ומכוון את
עצמו לתוך פי
שולט בעומק ובמהירות
יד אחת מרפה
אוחזת באחוריי
חודרת מבעד למכנסיי
אוחזת בי בעוצמה
נוגעת ברטיבות שהתפשטה

"אל תאבדי טיפה"

מתנשמים

אני אוהב אותך טוויטי טיפשון
אתה אומר ומחייך
והניצוץ בעיניך מרקד

ממשיכים