שינויים

פתאום נזכרתי בשיר הזה

הוא עלה והתגלגל במוחי

אחרי עוד שיחה שפצעה אותי עמוק עמוק בפנים.

או יותר נכון לומר נגעה עמוק בפצע כואב ומודלק

לפעמים כל כך קשה להסביר

אדם שבע לעולם לא יבין רעב

לא באמת

אפשר לנסות להסביר, להדגים, לדמיין

אבל לפעמים פשוט צריך באמת להיות שם כדי להבין.


עד הקצה
מילים: דנה ברגר וארז ברזוליק

ועכשיו כשאין שמיים
רק עננים של חוסר ודאות
ונדמה שאין סיבה לחיות
אם אין סיבה למות.

לפעמים אני פוחדת
להגיד לך את האמת
לפעמים זה כמו הסוף
נרדם לרגע באמת.

עד התהום, עד הקצה
עד שניפול ונתרצה
עד שזה נגמר
עד שזה עבר
עד התהום, עד הקצה
עד שניפול ונתרצה
עד שזה נגמר
אני כאן ואתה שם.

אם אתה הולך ממני
אתה נשאר לבד.

ועכשיו כשאין שמיים
רק רסיסים של חוסר הבנות
ונדמה שאי אפשר לראות
ולא נשאר מקום לטעות.

לפעמים אני פוחדת
להגיד לך את האמת
לפעמים זה כמו הסוף
נרדם לרגע באמת

עד התהום, עד הקצה...