השינויים שאני עוברת כרגע עלולים לגרור אותי לעיר אחרת הרחק ממך.
אבל זה רק מרחק גיאוגרפי.
יש מרחקים שהם עיניין של תחושה.
מן תקופה לא קלה שעוברת עלי.
הרגשה שהדרך הזו שאני עושה קשה לי מידי,
ואני נשרכת מאחור, צעדי איטיים יותר, כבדים יותר.
בתחושה שלי אתה נמצא לי אי שם הרחק באופק.
אתה עוטף אותי אליך, מחבק אותי חזק לכל אורך הגוף
צמוד צמוד, אני יכולה לשמוע את הלמות הלב
אתה מחזיק אותי, מועך אותי אליך כך שהצמידות הזו
של עור בעור בוערת בי פנימה.
אתה כאן איתי.
הלהט שבך, מאיץ בי את הדם והופך את רגליי לחמאה מומסת.
אלמלא אחזת בי הייתי קורסת שם לרגלייך
"אין לי סבלנות" לחשת בעודך מושך את החולצה,
מחלץ את שדיי מהחזייה, ועוטף, סוחט אותן בכפותייך
מצמיד אותן לפיך ספק נושק ספק נושך
גלים של עונג וכאב
וזה לקח לך בדיוק שנייה
לנתק אותי מכל היום שהיה
לעטוף אותי ולהשיב אותי
אמרתי לך כבר שאוהבת את המקום שלי?
שאני אוהבת אותך?
שיש לך את הדרך המיוחדת שלך
להגיע אלי
להושיט לי יד
ולהוריד / להרים אותי אליך?
הדרך שלנו היא לא קלה
היא בטח ובטח לא פשוטה
משתי סיבות
בגלל מי שאני
בגלל מי שאתה
זהו
לפעמים אני זו ששוקלת
שמוותרת
ואתה
אתה שומר עלי
שומר עלינו
לפעמים בשביל שנינו
מעולם לא הייתה לי אהבה כל כך גדולה,
כל כך מעניקה ותומכת.
תמשיך לשמור עלי חתול
(כן אני יודעת, אתה עושה זאת, כך או כך)
לילה טוב חתול
לפני 12 שנים. 29 בנובמבר 2011 בשעה 4:13