אני נתקלת בזמן האחרון בתופעה מרגיזה מאוד - דומים, או לפחות כאלה שחושבים שהם דומים, שהדם עלה להם לראש.
כאלה שחושבים שכבר בשיחה הראשונה במסנג'ר הם יכולים להורות לי מה לעשות.
סליחה, אתה זוכר שאתה עדין לא הדום שלי?
כאלה שחושבים שהם יכולים להתנהג בצורה ניבזית ומובן מאליו שאקבל את זה.
אמנם סאבית אך לא הבטחתי לספוג הכל.
כאלה שמנסים להעביר אותי סדנת חינוך ולא מבינים למה אני לא מסכימה.
יקירי, חכה עם החינוך והאילוף עד שאהיה שלך. כשאתה מנסה לחנך אותי בשיחתנו השלישית אתה עושה רושם של אדם מתנשא.
כאלה שמתפלאים שאם מבקשים ממני לעשות משהו אני עשויה לבקש הסבר לרעיון שעומד מאחורי הבקשה וגם לקבל אותו.
אני מצטערת שאני ייצור חושב. NOT!
כאלה שמלכלכים בפני על סאביות אחרות או מביעים בפני תלונות מפליאות (ומוזרות, בעיני) כלפי סאביות אחרות.
ואתה באמת מצפה שהתנהגות כזו תגרום לי לרצות לשים את עצמי בידיים שלך?!
ולא חסרות דוגמאות אחרות...
והכי מצחיק - אחרי שמעירים להם הם לפעמים מנסים לגרום לי להראות טיפשה רק בגלל שהעזתי לא להסכים איתם או, לחילופין, להסביר לי עד כמה אני מתאימה להיות סאבית.
נכון, אתה שמכיר אותי משתי שיחות וחצי במסנג'ר, יודע האם אני מתאימה להיות סאבית או לא...גדול! :)
אז נכון, לא כולם כאלה. יש הרבה שאינם כאלה. אבל כל פעם שאני פוגשת אחד כזה אני מתפלאת מחדש ומיד אח"כ מתפלאת מדוע אני בכלל מתפלאת.
דומים? דומיקולים אולי!
חבל שלא כל אחד שמוסיף את המילה דום ליד הכינוי שלו יודע להתנהג בהתאם.
לפני 18 שנים. 16 באפריל 2006 בשעה 18:33
