מגרש משחקים

אנשים מאמינים מברכים בבוקר את ברכות השחר - סדרה של 15 ברכות קצרות, על מעשיו הטובים של הבורא. שתיים מברכות השחר הן "שלא עשני אישה (לגברים) / "שעשני כרצונו" ו - "שלא עשני עבד/שפחה".

* בפוסט הבא אציג את דעתי על ההקשר הבדס"מי שלי על שתי הברכות הללו בלי שום קשר למשמעותן הדתית.

בעיני, שעשני כרצונו מדגים את היכולת להיות בכניעה מוחלטת, לוותר על כל הרצונות והמאוויים שלי ולוותר על שליטה שלי במצב. כל הנ"ל מתבטלים ורק רצונו של אדוני קיים ואני עושה כרצונו מתוך אמונה וביטחון בו, בכך שהוא יודע מה טוב בי ולא יפגע בי, ירע לי או יגרום לי לנזק מכל סוג שהוא. אני חושבת שאם הולכים עם זה עד הסוף זה סוג של כניעה טוטאלית.

ב"שלא עשני שפחה" נתקלתי בפעם הראשונה כשקראתי את הספר "שעשני כרצונו". מיד אני והראש הבדס"מי שלי הרמנו גבה! מה פתאום שלא עשני שפחה??? אז את החלק הזה של הברכה אני משנה בברכה האישית שלי. עבורי - "שעשני שפחה", שגיליתי את העולם הזה, את הצד הטוב של השליטה, את היכולת לוותר על שליטה ולהיכנע ואת כל התובנות שיש לי מכך.


קצת על ברכות השחר:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%A8

http://shofar.net/site/ARDetile.asp?id=5726