סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מגרש משחקים

*

לפני 17 שנים. 20 ביולי 2007 בשעה 23:12

לפני חודשיים, אולי יותר:
בוקר שבת, התעוררתי והחתולים התעוררו יחד איתי. החתולה שלי בד"כ מתעוררת מלאת מרץ, רצה בספרינטים ברחבי הבית, משחקת בכל המשחקים שלה וסוחפת יחד איתה את החתול שלי. הפעם הוא כל כך נסחף שגם אחרי שהם סיימו לשחק הוא המשיך לשחק עם כל מיני דברים שהוא לא אמור לשחק איתם וכל רגע מצאתי את עצמי אומרת: "ג'יימי, לא!" ולוקחת ממנו משהו או מזיזה אותו למקום אחר. בסופו של דבר מצאתי את עצמי יושבת לרגע בשירותים, נחה מכל הבלאגן וחושבת לעצמי - אני לא רוצה ילדים!!!

לפני שבוע:
ידיד שלי ואני משוחחים על ילדים והוא, גרוש ללא ילדים, מספר לי שהוא לא רוצה להיות אבא. משהו שם לא מסתדר לי. רוב הגברים רוצים להיות הורים אבל הוא לא. ונראה שהוא יהיה אבא נהדר, למרות שהוא חושב אחרת לגמרי. אני מוצאת את עצמי מתקשה לקבל את הרעיון ובמקביל מכבדת את דעותיו.

לפני 3 ימים:
אני חוזרת הביתה אחרי יום עבודה מתיש, כולי עייפות וכאב ראש. נותנת קצת תשומת לב לחתולים, מחליפה להם מים, מוסיפה אוכל, מלטפת, משחקת ואחר כך נופלת על המיטה. שוכבת במיטה, בוהה בחדר וחושבת לעצמי - אם אין לי זמן לעצמי עכשיו, איך אני אמורה בעוד כמה שנים למצוא זמן לעצמי, לבן זוג ולילד? מאיפה אני אמורה למצוא את הכוחות לטפל בכולנו, לחזור מעבודה אחת לעבודה אחרת?

אתמול:
לפני חודש וחצי החברה הכי טובה שלי, שגרה רחוק ממני, ילדה את בנה הבכור. נסעתי לבקר אותה ואת התינוק, תינוק יפה, חייכן ומקסים שבהחלט עושה חשק להיות אמא. החזקתי, ליטפתי, שיחקתי איתו, נענעתי את העריסה כשבכה. אחד הנושאים העיקריים בשיחתנו היה נושא ההורות, הקשיים שלה והצדדים הפחות קשים.

פעם חשבתי שבטוח ארצה שלושה ילדים ואם אוכל אביא גם ילד רביעי. היום אני יודעת שאני רוצה שני ילדים, אולי שלושה. בזמן האחרון הרבה נשים קרובות לי בהריון או שכבר ילדו ואני מוקפת לידות והורות, חושבת על עצמי בסיטואציה הזו, על הויתורים שזה ידרוש ממני. כי אני אישה. כי אם הייתי נולדת גבר ההורות לא הייתה פוגעת בקידומי המקצועי, העבודה בבית הייתה בהיקף חצי משרה, אולי. קשה לי עם הויתורים שההורות דורשת, אני חייבת להודות. אני רוצה ילדים, זה בטוח, אבל המחשבה על כך שאהיה פחות עצמאית במשך הרבה שנים, שהקריירה שלי, שגם היא חשובה לי עלולה להיפגע, שאלך לעבוד בשכר שמספיק בדיוק כדי לשלם למטפלת - כל המחשבות האלה לא עושות לי הכי טוב וקשה לי עם המחשבה שהורות היא סוג של פשרה.

נעמה 41​(נשלטת) - כשתהיי אם, הכל חוץ מהורות יראה פשרה (-:

(כותבת ומניקה)

נעמה
לפני 17 שנים
mind games​(מתחלפת) - אני לא בטוחה לגבי זה.
אני מדברת עם אמהות - גם אמהות צעירות וגם אמהות שילדיהן כבר בגן / בביה"ס או שבגרו וגם הן מדברות על הפשרה.

אני לא מאלה שחושבות שהילד זה הדבר הכי טוב שיקרה לי והכל יהיה נפלא ורק טוב ומקסים. ברור שאני רוצה ילדים ואני בטוחה שהם יעשו לי טוב אבל אני גם רואה את כל ההקרבה והויתורים שאצטרך לעשות ולא קל לי איתם.
לפני 17 שנים
Tobias​(אחר) - יש לי מחשבות דומות

מצד אחד

האהבה הבלתי מותנית שיש כלפי ילד...השינוי הזה...ההתמסרות הזאת...

ומצד שני

הויתור על העצמי כמו שהוא היום...

אין מערכת יחסי שליטה יותר אינטסיבית מאשר הורות...

רק שאנחנו תמיד הסאבים שם :)
לפני 17 שנים
mind games​(מתחלפת) - אני יכולה מאוד להבין אבל תנסה לחשוב על הויתור שנשים עושות. אני חושבת שברוב המוחלט של המקרים אנחנו מוותרות באופן מעשי (ואולי גם רגשי) יותר.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י