לפני 5 חודשים. יום שני, 29 בספטמבר 2025 בשעה 16:06
ה-BMJ – אחד מכתבי העת הרפואיים הוותיקים והמכובדים – מפרסם מחקר משמעותי ראשון, ביחס לסוגי הפציעות והפגיעות ברצועת עזה.
במחקר השתתפו 78 רופאים בינלאומיים שעבדו בעזה, והוא נערך בין אוגוסט 2024 לבין פברואר 2025, במסגרתו נדרשו כלל אנשי הרפואה המשתתפים למלא שאלונים המפרטים נתונים רבים ביחס לפציעות והפגיעות בהן הם טיפלו ברצועת עזה. המשיבים יכלו גם להוסיף מלל חופשי, על מנת לתת הקשר ורקע לנתונים שפירטו.
המחקר מצביע על פציעות מסוגים והיקפים חריגים ביחס לאזרחים בסכסוכים אחרים, שדומות יותר לדפוסי פציעות של חיילים בשדה הקרב, כמו גם על הפגיעה הכוללת הנגרמת מהרעב, המחסור, ומהרס מערכת הבריאות בעזה.
מי שרוצה לצלול למלוא הפרטים והנתונים יכול לעיין במחקר בקישור.
תרגםי לעברית ido blum שני פרקים שממחישים לדעתו את הסיטואציה בכללותה – הפרק שמתאר את המלל החופשי שהוסיפו המשיבים; ופרק ההשוואה למחקרים ונתונים במקרים אחרים:
---התייחסויות מלל חופשי---
64 מהמשיבים (82%) סיפקו תשובות טקסט חופשי שנתנו הקשר נוסף לממצאים הכמותיים. לעתים קרובות הם תיארו פציעות חמורות במיוחד, כולל פגיעה במספר גפיים, פצעי היפרדות, שברים פתוחים בגולגולת ופציעות פנימיות או כלי דם נרחבות. אחד המנתחים סיפר על פציעת פיצוץ של "ילד בן 10 עם אגן ועצם ירך מרוסקים, שלפוחית שתן קרועה, שופכן קרוע ממקומו, פגיעה בפי הטבעת וקרעים בעורקי הירך והכסל החיצוני, שמת בכאבים שעות לאחר מכן". הודגש גם קיומן של כוויות קשות, במיוחד אצל ילדים. משיבים בעלי ניסיון קודם באזורי סכסוך אחרים ציינו כי חומרת והיקף הפציעות בעזה היו גדולים מאלה שנתקלו בהן קודם לכן.
תת-תזונה הוזכרה שוב ושוב כמחמירה את התוצאות, עם ריפוי פצעים מעוכב ומקרי מוות שניתן למנוע, כתוצאה ממצבים שאחרת היו ניתנים לטיפול. אחד המשיבים ציין: "מקרי הפטיטיס החמירו עקב תת תזונה; כמה פיתחו אנצפלופתיה [פגיעה במוח או בתפקוד המוחי]". התייחסויות אחרות תיארו מקרי מוות של יילודים עקב היעדר לחץ חיובי מתמשך בדרכי הנשימה, והתמוטטות יכולת ההתמודדות עם מחלות כרוניות, כאשר חולים הופיעו במצב משברי כתוצאה מיתר לחץ דם בלתי נשלט. כפי שכתב משיב אחר: "נגישות לטיפול בסרטן הייתה בלתי ניתנת להשגה ונחשבה למותרות".
המשיבים דיווחו על עבודה עם תמיכה מינימלית של שירותי מעבדה, הדמיה או ניטור. אלתור היה דרוש כל הזמן, עם דיווחים על "ביצוע ניתוחים על רצפת חדרי מיון ללא הרדמה או כלים סטריליים", ועל "תיעדוף טיפול לאלה שסיכוייהם לשרוד גבוהים יותר".
משיבים רבים תיארו טראומה פסיכולוגית עמוקה בקרב מטופלים, כולל ילדים שהביעו כוונות אובדניות לאחר שהיו עדים למוות של בני משפחה. כפי שסיפר אחד הרופאים: "החלק הגרוע ביותר היה שאימהות התחננו שנציל את ילדיהן שכבר היו מתים".
---השוואה לעבודות קודמות---
דפוס הפציעות בעזה משקף צורה קיצונית של פציעה באנרגיה גבוהה שנצפתה רק לעתים רחוקות בקרב אוכלוסיות אזרחיות. כוויות נרחבות, ריבוי פציעות ופציעות חמורות, הן מחומרי נפץ והן מנשק חם, היו נפוצים. התפלגות הפציעות עולה בקנה אחד עם השימוש בתחמושת תרמובארית [נשק דלק-אוויר, שיוצר הדף וטמפרטורות גבוהות], תחמושת תבערה ותחמושת בעלת שטח פיזור גדול, המיועדת להרס מקסימלי של רקמות. פציעות פיצוץ היו בעיקר בראש, בצוואר ובגפיים, אזורים שבהם קשה לטפל בפצעים בשל אנטומיה מורכבת וכיסוי מוגבל של רקמות רכות. ממצאים אלה נתמכים על ידי נתוני מרפאות חוץ של רופאים ללא גבולות, שדיווחו כי 83% מהייעוץ הרפואי לגבי פציעות כתוצאה מטראומה אלימה היו קשורים לפצצות ופגזים, מה שמחזק את המחשבה כי כלי נשק נפיצים הם הגורם העיקרי לפציעה, כפי שעולה מהמחקר שלנו. לעומת זאת, פציעות מנשק חם השפיעו באופן לא פרופורציונלי על הגפיים, כשהן מערבות לעתים קרובות אזורים של כלי דם גדולים, כאשר, בהיעדר משאבים כירורגיים, קטיעה הייתה לעתים קרובות הפתרון המעשי היחיד.
בהשוואה לסכסוכים קודמים, פציעות פיצוץ היוו 67% מהמקרים בקבוצה שלנו, דבר התואם את הנתונים של צבא ארה"ב מעיראק ואפגניסטן, ויותר מכפול מ-31% מהפציעות שדווחו בקרב אוכלוסיות אזרחיות בסכסוכים עכשוויים. פרופילי הפציעות היו דומים לאלה שדווחו במסגרות לחימה אצל אנשי צבא מיומנים, והמחישו את כובד הפציעות בקרב אזרחים בעזה. נעשה שימוש גובר בכלי נשק נפיצים, המיועדים לשדה קרב פתוח, באזורים עירוניים צפופי אוכלוסין. תיעוד דפוסי פגיעה ספציפיים אלה תורם לבסיס הראיות המשמש לניתוח ההומניטרי של ההשלכות הבריאותיות של סכסוך עירוני מודרני. מצאנו ש-18.3% ממופעי הטראומה היו קשורים לכוויות, גבוה יותר מ-≤11% שדווחו בסכסוכים קודמים אחרים. ראוי לציין כי יותר מ-30% מהכוויות השפיעו על העובי המלא של הדרמיס והתפשטו לתוך השרירים והעצמות, וכתוצאה מכך נוצרו פצעים מורכבים הגורמים לבעיות רפואיות רבות, עם אפשרויות מוגבלות לטיפול מוגדר, דבר המתאים לשימוש בתחמושת תבערה ודלק-אוויר. פציעות מנשק חם היוו כ-30% מהטראומות הקשורות למלחמה במחקר שלנו, בדומה לדיווחים מהסכסוך בסוריה.
מעבר לפציעות גופניות, הממצאים שלנו מבטאים את קיומו של משבר קריטי בבריאות הציבור, שלעיתים קרובות מוערך בהערכת חסר, שנגרם על ידי תפוצה נרחבת של מחלות רפואיות כלליות, זיהומיות וכרוניות. יותר מ־5,400 מופעים אקוטיים, אשר תת-תזונה לבדה מהווה כמעט 20% מהם, עולים בקנה אחד עם הדוחות ההומניטריים וממחישים את המחסור בצורכי ההישרדות הבסיסיים בעזה. המספר הגדול של מופעים של מחלות כרוניות מבטא את התחלואה והתמותה העקיפה הנרחבת הנובעים מקריסה מערכתית של שירותי הבריאות עקב המצור, מסלולים משובשים, ואובדן מתקנים.
