הברון בכפכפים

אנשים שמעלים דיק פיק מציץ מרוכסן המכנסיים ולא מראים את האשכים, הם אנשים שיש להם מה להסתיר ואין לסמוך עליהם.

היא מאוד אוהבת סקס אגרסיבי.

מתה על זה שאני מרתק אותה בדוגי עם ידיים מאחורי הגב ומתחרע.

לפעמים אפילו בתחת

החלטתי להוסיף אלמנט ריתוק של רגל על הפנים.

אותי זה העיף לשמיים

היא פחות התחברה, בלשון המעטה.

נו שוין

צרות של עשירים I suppose 

טופ 3 ציוצים אהובים עלי בכל הזמנים.

חבל שהטוויטר הפך לבור של חרא 

מי שואל דבר כזה?

לא אני

מציצה מקבלים כחלק מהמהלך הטבעי של זיון.

אבל ברביעי בערב ביקשתי מציצה בלי שום כוונה לרדת בחזרה, או לזיין, או לגמור בכלל.

סתם כאקט של נחמה.

היתי סחוט וכאוב מיום עבודה פיזי שהתחיל בחמש וחצי בבוקר נגמר בשבע בערב ואחרי זה עוד הקפצות של המתבגרת ככה שנכנסתי למיטה בעשר בלילה.

  נשענתי על הכרית וכל מה שהייתי צריך זאת נחמה וקצת פינוק.

אז ביקשתי מציצה כאילו אני מבקש ליטוף לשריר כואב.

והיא? לא הססה לרגע. נשכבה לצידי, חיבקה קצת ליטפה אותו קצת ואז התחילה למצוץ.

מציצה עדינה, בלי מטרה להגמיר, בלי גרון עמוק וכל הפירוטכניקה.

הלחי שלה מונחת על המפשעה שלי והזין בפה נמצץ כמו מוצץ.

ואני בספייס שלא היה לי אף פעם. צולל לתחושת רגיעה.

כל שריר בגוף רפוי והזין עומד בטירוף.

וככה נרדמנו שניינו. בלי לגמור, בלי לרצות לגמור.

רגועים.

מחוברים.

מישהו, עולה ישן מחבר העמים הקליט הודעה קולית בווטסאפ ואמר:

"אח"כ מתפללים שנופלים משטחים"

אני לא מאמין שזכיתי לחיות בלייב את אחד המערכונים הגדולים של החמישיה הקאמרית.

המתבגר שלח פתאום משום מקום זכרון מסיני לפני שכל החרא הנוכחי התחיל.

#Good_Times

מהמיטה לכיוון הרגליים האלוהיות האלה.

ומשם במעלה הירכיים בואך הכוס הטעים ביותר מזרחית לאיילון.

איך בדיוק יש לי 315 צפיות מחצות?

זה חלק מהמתקפה האירנית?

תהיה הסיבה אשר תהיה, זה מחרמן.

אפרופו מחרמן.

מכירים את התחושה הזאת בגוף כשלוקחים שלוק מקולה זירו ביום חם אחרי הרבה זמן שלא?

אז להסיט את התחתון כשחצי עומד ולהרגיש תחושת הקלה ושחרור.

התחלתי לכתוב פוסט ארוך, מפורט ומתיימר לחרמן על הסקס שהיה ביום שישי בלילה.

החלטתי לוותר ולהתמקד ברגע אחד ספציפי.

הרגע שבו הזין שלי נכנס לתחת שלך אחרי די הרבה זמן שלא והדבר הראשון שנפלט לך מהפה לא היה קריאת כאב או עונג, הדבר הראשון היתה המילה "תודה".

וזה בכלל לא מובן מאליו וזה מרגש.

אחרי 22 שנה של ביחד אנחנו עדיין מצליחים להוציא מאיתנו רגשות כאלה, לחפש דרכים לחדש  ולעשות הכל אחד בשביל השניה.

אז תודה לך מלכה שלי.

תודה שאת לא משהו מובן מאליו.

ואישה מבוגרת שטעתה בשיקול הדעת, הולכות על החוף ואחריהן רץ כלבלב לא מסורס.

האישה בקושי משתלטת על הכלבה ונאבקת סימולטנית גם בה וגם בכלבלב.

את הכלבים המסורסים שלי, כל המחזה הזה מעניין כקליפת השום. הם רק רוצים לרוץ.

בקיצור סרסו את הנשלטי.. אה סליחה, כלבים שלכן.

הם הרבה יותר רגועים ושמחים ככה.