|
|
|
ואישה מבוגרת שטעתה בשיקול הדעת, הולכות על החוף ואחריהן רץ כלבלב לא מסורס.
האישה בקושי משתלטת על הכלבה ונאבקת סימולטנית גם בה וגם בכלבלב.
את הכלבים המסורסים שלי, כל המחזה הזה מעניין כקליפת השום. הם רק רוצים לרוץ.
בקיצור סרסו את הנשלטי.. אה סליחה, כלבים שלכן.
הם הרבה יותר רגועים ושמחים ככה.
כתבתי כאן
בעבר על הנסיונות הכושלים שלי לגרום לזהרורים להשפריץ
בעקבות הפוסט הנחמד הזה
של shirazbar על השפרצות ובעיקר בעקבות כל העצות הטובות של האלמנה ושל ליסה שקראנו ביחד החלטנו לנסות שוב.
Spoiler alert - לא הצלחנו, אבל..
קודם כל הבנתי מה לא עשיתי בסדר בפעמים הקודמות שזה לעבוד לפי מדריך יוטיוב של גבר ולא לפי הוראות של אישה.
דבר שני חלה התקדמות משמעותית בדרך.
לא חושב שהיד שלי אי פעם היתה כלכך רטובה.
זהרורים אפילו דיווחה על התחושה של הפיפי שהוא לא באמת פיפי, אבל מאחר וזה היה סשן חצי ספונטני והתנאים לא היו אידיאלים. היא הייתה מוטרדת מלהרטיב את הסדינים, אני לא הייתי קשוב עד הסוף לתגובות שלה וטיפה התלהבתי יותר מדי והשילוב של כל זה גרם לה לא להצליח לשחרר.
אח"כ היא דיווחה שיצא קצת "שפריץ" במקלחת לפני הפיפי.
אז בהחלט יש התקדמות בנושא וזה עוד יגיע.
שבת שלום ותקשיבו לפרטנרים שלכם.
והולכים לראות את הדדפול הזה שלכם.
למסור לו משהו?
בדיוק היום לפני 29 שנים R.E.M הופיעו באיצטדיון רמת גן.
29 פאקינג שנים!
הייתי חייל בסדיר. לא היה אינטרנט, לא היה vip או גולדן רינג. היה רק יציע או דשא. החלטתי להתפנק והזמנתי טלפונית כרטיס ליציע
כשאספתי את הכרטיס בקופה הסתבר שאני בערך היחיד מסביבי ששילם עליו. כל השורה שלי, שורה מעלי ומתחתי היו ידוענים מוזמנים של ההפקה.
שדרנים בגלי צהל, להקת אב טיפוס, יהודה פוליקר.
חשתי עצמי מגה סלב.
זאת פעם ראשונה שהייתי בהופעה מושקעת מחו"ל אחרי שפספסתי בטמטומי את מטאליקה בפארק ואני זוכר שהייתי מהופנט מהגרפיקה שרצה על המסכים הענקיים מאחורי מייקל סטייפ.
ההופעה עצמה היתה במסגרת מסע ההופעות של האלבום החדש יחסית Monster ולא כללה יותר מדי להיטים. הרגישו את זה בשעמום היחסי שאחז ביושבי היציע שהלכו וחזרו.
אבל היה רגע אחד בהופעה שנחרט לי בזכרון וישאר שם גם אם אהיה זקן ודמנטי.
כן ניחשתם נכון, הפתיחה של losing my religion
איך שפיטר באק פרט את 6 הצלילים הראשונים של השיר, התאורן הדליק פרוג'קטורים על הקהל בדשא.
ממרומי היציע נגלה מחזה מרהיב של עשרות אלפי אנשים נכנסים לאקסטזה,(ביניהן אגב, גם זהרורים שלי שאותה אפגוש לראשונה רק 7 שנים אח"כ).
זה אחד המחזות היפים שראיתי בחיי.
אני עדיין לא מאמין שעברו 29 שנים.
תינוק שנולד באותו יום כבר הספיק לגדול להתחתן ולהביא איזה ילד או שתיים שאין להם מושג קלוש מי אלה R.E.M וכמה הם השפיעו על דור שלם.
אז שלשום היה לי צורך לא מובן לשחק אותה שולט צעצוע, והכרזתי קבל עם ומיטה, "היום אני מגמיר אותך, אבל לא מזיין אותך"
"היום אני מונע ממך, נותן לך להתגעגע"
ירדתי לה מלא, פינגרתי וליטפתי
היא הייתה רטובה מאוד וגמרה כמה פעמים.
לי עמד בטירוף אבל התאפקתי ולא חדרתי.
לא יודע על מה חשבתי, אולי ניסיתי לגוון קצת, אולי אני מושפע מפוסטים שאני קורא, בכל מקרה בסוף "הסשן" הבאתי ביד והיתה לי גמירה מטורפת. המון המון זרע, באמת כמות שאני לא רגיל אליה.
Anyway
הלילה חשתי צורך לפצות.
בסוף הזיון היא בכתה. לא בכי של pms. סתם בכי עדין כזה עם חיוך דק על השפתיים.
שאלתי אותה למה היא בוכה והיא ענתה שהיא בוכה כי "הוקל לה".
עצם העובדה שהחלטתי לא לזיין אותה הכניס אותה לחרדה קלילה שהנה, זה הסוף, הזיון הקודם היה האחרון ועכשיו יקרה משהו, האירנים יתקפו, כולנו נמות או משהו ולא יהיו יותר זיונים.
חייכתי אליה וחיבקתי.
בלב חשבתי לעצמי, שזה ממש מלחיץ איך פעולות, אמירות או החלטות שאנחנו עושים, משפיעות ככה על אנשים שאנחנו אוהבים.
תהיו טובים ואל תתנו לאירנים להרוס לכם זיונים.
זה שאני אומר לה "אני רוצה אותך"
מספיק שאומר לה שאני מת לזיין אותה והיא נהיית שלולית.
אתמול, יום סיום המחזור, צרחתי לה את זה בדיבורית כשהייתי בדרך מהעבודה.
היא נאלצה לחכות טיפה כי החיים עצמם ומתבגרים, אבל כשנכנסנו למיטה בלילה ואחרי מסאז' רגליים הדדי, נגעתי וליקקתי, החדרתי אצבעות וזיינתי.
והיא הרגישה.
היא הרגישה טוב מאוד כמה רציתי והתגעגעתי.
ואני הרגשתי.
הרגשתי אותה רטובה ופועמת כמו שלא הרגשתי הרבה זמן.
הרגשתי אותה.
אותנו.
נכנסתם לפוסט והתכוונתם לתת לייק, לא כי אהבתם בהכרח, אלא כדי להראות נוכחות בעיינים של כותב.ת הפוסט.
האם יש מספר לייקים שכבר ניתנו נגיד 49 בתור דוגמא, שיגרום לכם לומר "מה הטעם?" היא/הוא לא ישימו לב, ולוותר?
אני אמנם לא מחפש קשר אבל בפוסטים של ציצים נגיד עם 50 לייקים ומעלה אני אומר לעצמי, "היא כבר לא תהנה מתשומת הלב שלי" ומקבל החלטה מודעת (וקנאית?) לא לתת לייק.
עריכה:
יש אופציה להשיג תשומת לב באמצעות שליחת תגובה, אבל למען הדיון נניח שאין.
ראשית אבחנה.
רוב הפורנו המיינסטרימי מתחיל במציצה ממשיך בזיון ומסתיים בגמירה ויזואלית על אחד מחלקי הגוף של הנחדר.ת
לעומת זאת, הרבה מאוד פוסטים/פנטזיות של נשלטות כאן מתחילים במציצה וגמירה בפה בתור מנת פתיחה ומשם הן ממשיכות לאקט שני ארוך ומושקע יותר.
אני לא אומר שזה לא אפשרי, אבל רוב הגברים, ברגע שגומרים, רק רוצים שיעזבו אותם בשקט, מקסימום להתכרבל קצת. להמשיך מיד לאקט שני? פה צריך איזה חצי שעה לפחות לבנות מחדש מספיק חרמנות כדי להמשיך לשחק.
כן, אין צורך לציין זאת בתגובות, אני בטוח שאני יוצא הדופן ושולט האלפא שלכן הוא זיין על שזמין וחרמן 24/7
בכל אופן,
כל הקטע הזה בכתיבה על מציצה וגמירה בפה, גורם לי לחשוב על זה שאף פעם לא הצלחתי לגמור ממציצה או handy.
וזה לא שזהרורים לא משקיעה, היא באמת עושה כמיטב יכולתה.
חבל לי שאני לא מצליח לשחרר את השליטה, להרגע ולשחרר.
אני שונא את אוגוסט.
אוגוסט זה ילדים כל היום בבית.
אוגוסט זה בני נוער צועקים כל הלילה בגינה מתחת לחלון.
אוגוסט זה ביטול המושג שישי חופשי.
אוגוסט זה לחץ בעבודה ברמה של לעבוד משרה וחצי בחום אימים.
אוגוסט הרבה פעמים זה מלחמה או מינימום איזה מבצע.
את אוקטובר אני אוהב.
באוקטובר יש חגים.
באוקטובר הכי כיף ללכת לים אחר הצהריים
באוקטובר שום דבר לא לחוץ.
באוקטובר חל יום ההולדת שלה.
באוקטובר אפשר להסתשן כל שישי בכיף.
מתי כבר אוקטובר יבוא?
יש לי 4 איקסים ברשימה של הסגולות.
משתיים לא אכפת לי
על השתיים האחרות אני עצוב
הגיוני שיש תחושה של פספוס? של נטישה?
