אז שלשום היה לי צורך לא מובן לשחק אותה שולט צעצוע, והכרזתי קבל עם ומיטה, "היום אני מגמיר אותך, אבל לא מזיין אותך"
"היום אני מונע ממך, נותן לך להתגעגע"
ירדתי לה מלא, פינגרתי וליטפתי
היא הייתה רטובה מאוד וגמרה כמה פעמים.
לי עמד בטירוף אבל התאפקתי ולא חדרתי.
לא יודע על מה חשבתי, אולי ניסיתי לגוון קצת, אולי אני מושפע מפוסטים שאני קורא, בכל מקרה בסוף "הסשן" הבאתי ביד והיתה לי גמירה מטורפת. המון המון זרע, באמת כמות שאני לא רגיל אליה.
Anyway
הלילה חשתי צורך לפצות.
בסוף הזיון היא בכתה. לא בכי של pms. סתם בכי עדין כזה עם חיוך דק על השפתיים.
שאלתי אותה למה היא בוכה והיא ענתה שהיא בוכה כי "הוקל לה".
עצם העובדה שהחלטתי לא לזיין אותה הכניס אותה לחרדה קלילה שהנה, זה הסוף, הזיון הקודם היה האחרון ועכשיו יקרה משהו, האירנים יתקפו, כולנו נמות או משהו ולא יהיו יותר זיונים.
חייכתי אליה וחיבקתי.
בלב חשבתי לעצמי, שזה ממש מלחיץ איך פעולות, אמירות או החלטות שאנחנו עושים, משפיעות ככה על אנשים שאנחנו אוהבים.
תהיו טובים ואל תתנו לאירנים להרוס לכם זיונים.
