בדיוק היום לפני 29 שנים R.E.M הופיעו באיצטדיון רמת גן.
29 פאקינג שנים!
הייתי חייל בסדיר. לא היה אינטרנט, לא היה vip או גולדן רינג. היה רק יציע או דשא. החלטתי להתפנק והזמנתי טלפונית כרטיס ליציע
כשאספתי את הכרטיס בקופה הסתבר שאני בערך היחיד מסביבי ששילם עליו. כל השורה שלי, שורה מעלי ומתחתי היו ידוענים מוזמנים של ההפקה.
שדרנים בגלי צהל, להקת אב טיפוס, יהודה פוליקר.
חשתי עצמי מגה סלב.
זאת פעם ראשונה שהייתי בהופעה מושקעת מחו"ל אחרי שפספסתי בטמטומי את מטאליקה בפארק ואני זוכר שהייתי מהופנט מהגרפיקה שרצה על המסכים הענקיים מאחורי מייקל סטייפ.
ההופעה עצמה היתה במסגרת מסע ההופעות של האלבום החדש יחסית Monster ולא כללה יותר מדי להיטים. הרגישו את זה בשעמום היחסי שאחז ביושבי היציע שהלכו וחזרו.
אבל היה רגע אחד בהופעה שנחרט לי בזכרון וישאר שם גם אם אהיה זקן ודמנטי.
כן ניחשתם נכון, הפתיחה של losing my religion
איך שפיטר באק פרט את 6 הצלילים הראשונים של השיר, התאורן הדליק פרוג'קטורים על הקהל בדשא.
ממרומי היציע נגלה מחזה מרהיב של עשרות אלפי אנשים נכנסים לאקסטזה,(ביניהן אגב, גם זהרורים שלי שאותה אפגוש לראשונה רק 7 שנים אח"כ).
זה אחד המחזות היפים שראיתי בחיי.
אני עדיין לא מאמין שעברו 29 שנים.
תינוק שנולד באותו יום כבר הספיק לגדול להתחתן ולהביא איזה ילד או שתיים שאין להם מושג קלוש מי אלה R.E.M וכמה הם השפיעו על דור שלם.
