ללא חרטות

מיום רביעי שעבר כאבה לה שן והרופא שלה התפנה לעקירה רק אתמול.

מיום רביעי שעבר אני נמנע מליזום מגע כי אולי לא נעים לה פיזית ומת מפחד שבגלל זה אני מוסיף גם כאב נפשי של דחיה למשוואה.

היא נכנסה הביתה אחרי העקירה ישר עם הצד הפחות כואב לתוך החזה שלי, נראת כמו אפרוח מרוט ישירות לתוך חיבוק בתוך החזה שלי שהסתיר את הדמעות.

שלחתי אותה לישון ועכשיו רק נשאר לה לבחור

איטלקי שרמנטי או בלגי שחום

טוב נו..שתיים

ים המלח תמיד ידאג להזכיר לך.

להזכיר לך כל סימן, כל הצלפה כל פצע וכל שפשוף.

הפעם חוסר הצריבה הזכיר לי שלא היה לי אימפקט יותר מדי זמן.

הצריבה הקלה על הזין הזכירה שאולי כדאי להרגיע קצת עם האדג'ינג.

אהבתי את הנוף

חג שמח

פרופיל נפתח לפני שבוע 

אין פרסומים אין תמונות 

בעקבות המודעה שלה היא מתכתבת עם אחרים.

עם אחד אפילו הרבה.

ושורף לי בבטן.

בחיים לא הרגשתי קנאה כזאת.

זה בסדר וזה טבעי להרגיש ככה ואפילו  דיברנו על זה ואני מפרגן לה וסומך עליה אבל אני מפחד עליה.

אני מפחד שמישהו יפגע בה, או יעלם לה וכשהיא תבוא אלי לנחמה אני לא אהיה מסוגל להכיל את זה ולנחם.

אני אוהב אותה ומפרגן לה.

ושורף לי בבטן.

מקווה שהזמן והניסיון יעזרו.

מקסימום ניקח אומפרדקס.

אז שישי חופשי נפטר בדמי ימיו ברגע שהמתבגר הפסיק ללמוד בשישי.

אבל, ראשון אחר הצהריים פתאום נפתח לאפטר נון דילייטס תודות להתנדבות שלו במד"א.

אתמול היה בעיקר אפטר נון דילייט שלה כאשר נתנה את ההוראה להנעל ונתנה לי לסגוד לה ולכל סנטימטר בגוף שלה עד שנשכבה מותשת בחיבוק ארוך.

הכלבים פחות התחברו

ביום חמישי היינו בחגיגת השנתיים של הליין של קימברלי. אמנם לא היינו שם בערב הראשון במבוך כמו הוותיקים, אבל בכל זאת זה ליין שבכל פעם מחדש אנחנו מרגישים בו בבית.

אחד הדברים שאני הכי אוהב בזהרורים זה היכולת המופלאה שלה לפתח שיחה מכלום עם כל אדם שהיא פוגשת ואני משתדל שזה קצת יידבק בי, אז הכרחתי את עצמי לגשת להציג את עצמי למספר נשים בתחילת הערב. זה בהחלט היה אימון טוב, אם גם קצת מביך לשריר החברתי שלי.

הפעם הפעילות ההתחלתית היתה הגרלה.

קודם הנשים הגרילו אחת את השניה לסשנים משותפים שזה אחלה בשביל להכיר חברות חדשות ואז כל זוג שולטות הגרילו להן נשלטים.

המספר שלי (5) עלה בגורל ביחד עם נשלט נוסף לסשן עם המלכות ג'איה ושנזי. את שנזי המקסימה לא הכרתי, אבל את ג'איה את מעריץ מרחוק כבר הרבה זמן וממש שמחתי על ההזדמנות לסשן איתה.

ניגשנו לכלוב הקטן ולאחר שיחת ציפיות וגבולות נעמדנו לסשן אימפקט נהדר שכלל מגוון כלים ועוצמות  אבל החלק הטוב בו היה לחוות כפפה מיוחדת של ג'איה שתפורות אליה סיכות חדות ועוצמת הכאב או הפגיעה תלויה לגמרי בכף היד שלה ובכמות הלחץ שהיא מחליטה לישם על הגוף של הנשלט. זה אחד הכלים המענגים והמפחידים בו זמנית שחוויתי ושילוב של עונג ופחד בהחלט מקפיץ גבוה גבוה את רמת האדרנלין והעונג במח.

אחרי מנוחה קצרה נפגשתי שוב עם זהרורים והיא הפתיעה אותי כאשר הזמינה את Bluecollar לסשן פגינג משותף במבוך.

הלב שלי החסיר פעימה. אני מכיר ואוהב לקרוא את בלו כמעט מהיום הראשון שלי כאן ותמיד רציתי לחוות את השליטה שלה. ירדנו למבוך ובלו העניקה לי סשן פגינג נהדר שכלל השפלות עדינות ומחרמנות וגם זכיתי לטעום את כפות הרגלים היפות שלה. בשלב מסוים בסשן עשיתי טעות והתפזרתי לה לכיוונים אחרים ואני ממש מצטער על זה ולא בגלל שחטפתי על זה CBT שגרם לי לראשונה בפמדום לצרוח "אדום" אלא בגלל שאני מרגיש שאכזבתי ולא התמסרתי עד הסוף ואני מקווה שהיא תסלח לי על זה.

בשלב מסוים, אחרי שעזרתי לבלו להעלות את המזוודה שלה חזרה למעלה ירדתי חזרה למבוך ומצאנו את עצמנו כמעט לבד, אני זהרורים וע' הנשלט.

אני כבר התלבשתי, אבל לא יכולתי שלא לגשת לחבק ולהתמזמז עם  זהרורים בזמן שהיא זיינה אותו. 

ע' ואני דיברנו בתחילת הערב על זה שאף פעם לא זכינו בשום דבר בהגרלות ומישהו כתב לי בקבוצה של הפמדום שלהגריל את ג'איה ושנזי בו זמנית לסשן משותף זה כמו לזכות בלוטו, אבל כשאני חושב על הסיטואציה הזאת במבוך כשהיא מתמסרת לנשיקות שלי בזמן שהיא מזיינת מישהו אחר ואחרי זה עוד אנחנו עוד מדברים על זה במיטה שאנחנו חולקים, אני חושב שלזכות להיות בן זוג שלה זה כמו לזכות בלוטו פעמיים.

קודם שלחה אותי לסידורים בכל העיר אחרי העבודה

עכשיו נותנת לי לנוח ומחממת אותי לקראת מי שתגריל אותי בערב