הברון בכפכפים

הבת שלי טוענת שחברה שלה מתפרנסת ממכירת תמונות רגלים שלה.

מי משלם על זה כשיש כל כך הרבה חופשי ברשת?

ממחר אין יותר חגים וחופשים עד ספטמבר.

המכונה או בשמה השני מקום העבודה הולכת לבלוע אותי, ללעוס ולהקיא אותי מותש בצד השני של הקיץ.

אחרי שבקימברלי האחרון חוויתי חדירה עם הדילדו הנהדר שייצרה דגית הנהדרת עבור QueenGali וקראתי את  בבלוג שלה

החלטתי להעניק לעצמי מתנת יום הולדת מוקדמת ולרכוש לזהרורים אחד כזה ממותג כולו בדמותה.

פניתי לדגית המקסימה שהסבירה על התהליך והמחיר,(ההוגן מאוד לדעתי), והפנתי אותה לזהרורים שישוחחו על העיצוב היחודי עבורה.

הן שוחחו בינהן מספר פעמים. דגית קשובה מאוד ואף מתלהבת ומתחברת לרצונות העיצוביים היחודיים של זהרורים, עושה שיעורי בית שולחת אופציות ובסופו של דבר ייצרה לנו דילדו אחד יחיד ומיוחד מנצנץ  כולו בדמותה הזהרורית של זהרורים. יפיוף אמיתי כמוה. מנקודת המבט של הנחדר הוא עושה עבודה נהדרת. הוא אמנם לא סקסי כמו דילדו ריאליסטי אבל הוא חלקלק,נעים. והקימור בקצה נוגע בדיוק בנקודה.

מומלץ בחום

אי שם למטה יש תמונת זין ונעל מסשן שהתחיל בקצת CBT לי המשיך בפינוק אנאלי לה ונגמר בלי אוויר בריאות.

סה"כ עונג שבת כהלכתו.

תושמד מתי שהוא בבוקר

*הושמדה

או אולי כראשון הנשלטים למתבגרים.

הופך פה שניצלים וחצילים כבר שעה וחצי.

עוד מעט לא ישאר פה כלום.

אתמול בבוקר בתחילת הסשן היא כיסתה לי את העיניים. השניה הזאת שירד עלי החושך, זאת השניה הראשונה השבוע שנהיה לי שקט בראש.

זה היה שבוע מאתגר ואני הולך לקראת 3 חודשים קשים בעבודה.

שכבתי שם בחשכה. קשור. מתמסר למגע הידיים והכלים שלה. נח על באמת.

אני צריך את הסשנים האלה של שישי כמו אוויר לנשימה והיא בלון החמצן שמחייה אותי.

שומע בלופים כבר יומיים.

נזכר בדירה הראשונה שלנו קומה שלישית בלי מעלית בבוגרשוב.

אגש כעת למרוח לה קרם ברגליים.

זה לא קרה מספר ימים והיא מרגישה קצת מוזנחת.

וקחי אותי רחוק מכאן.

לא רוצה להיות פה בקיץ

אתמול בהופעה,(המעולה), של ליילי בבארבי נפגשנו עם AnnaMaze ובן זוגה.

ידעתי כבר שאנחנו ילידי אותה שנה, אבל לא ידעתי שגדלנו במרחק אווירי של 3 ק"מ בערך אחד מהשני ושככל הנראה חלקנו מתי שהוא ספסל רביעיה על קו 19 המיתולוגי בדרכנו אל הדבר האמיתי בעיר הגדולה, דרך השכונה ההיא שקראו לה על שם יושב ראש הכנסת.

היה לי נעים במפגש הזה. הוא העלה בי זכרונות וגעגוע לתקופות אחרות, שקטות יותר, רגועות יותר, שהדאגה היחידה שלי היתה שכבר מוצ"ש ולא הכנתי שיעורים למחר.

יצאנו מההופעה ומצאתי את עצמי ממשיך לנסוע דרומה לכיוון גבול בת-ים במקום מזרחה לכיוון האיילון ופרבר השינה.

הייתי צריך לשחזר עוד רגע נערות כזה של חזרה הביתה באמצע הלילה אחרי עוד יציאת בתולים עם אלכס ורונן, שבסופה חזרנו הביתה חרמנים מהמועדון וכל מה שנשאר לנו לעשות כדי למלא את החלל הזה זה לתקוע סמבוסק או פיצה פיתה במאפיית הגבול.

הסמבוסק התחלף בטוסט בולגרית ואת אלכס ורונן החליפה זהרורים והדרך הביתה אחרי זה היתה הרבה יותר שמחה ומחרמנת כשיד ימין שלי מונחת על הירך החשופה שלה.

אז אין לי שיעורי בית ליום ראשון ויש לי דאגות אחרות בחיים, אבל לפחות אני כבר לא בתול.