הברון בכפכפים

הפעם הראשונה שלי היתה עם תמי.

השנה היתה 1996

אני הייתי חייל והיא היתה סטודנטית לחינוך, שנה שניה  בסמינר הקיבוצים.

נפגשנו במועדון השנבו בלילינבלום 

לא זוכר מי התחיל עם מי ובכלל, כל מה שאני זוכר ממנה זה שלושה דברים.

1. אני זוכר שהיא התגאתה בזה שהיא מאוד מנוסה ויש לה פנקס קטן שבו היא רושמת את כל מי שהיא שכבה איתו והיא טענה שאני הולך להיות מספר 63.

נשבע לכם 63! 

כמובן שהמספר 62 לא מנע ממני אכן לשאוף להיות מספר 63 רק כדי לשכב סוף סוף עם מישהי.

2. מליל המעשה אני לא ממש זוכר משהו, חוץ מזה שזה היה בחדר שלי בבית של ההורים כשההורים בסלון מבסוטים רצח מזה שהילד הביא סוף סוף מישהי.

3. כמה ימים אחרי המעשה יצאנו לאיזו מסיבת צהריים בדולפינריום. אני נהגתי היא ישבה לידי.

בשלב מסוים היא אמרה את המשפט הבא

"אתה תשים לב מתי שהוא היום שאני בלי תחתונים?"

באותו רגע הבנתי שהבחורה הזאת גדולה עלי בכמה מספרים והחלטתי שזה יהיה הדייט האחרון.

עד היום יש לי תמונה שלה.

תמונה אמיתית על נייר פוטו שאני שומר בקופסא עם כל מני מזכרות בארון.

ראיתי אותה לפני כמה שנים בפייסבוק והיא נראתה מאושרת בחיק משפחתה והילדים המתבגרים שלה.

התמסדה.

Anyway

מי שעוקב יודע שבפוסט של אחר הצהריים אני אוהב גם לצרף לינק לספוטיפיי שאף אחד כנראה לא טורח לפתוח.

והיום במסגרת האווירה הנוסטלגית השיר שהיה סוגר קבוע את הערבים בשנבו בשנות ה 90

All night long של פיטר מרפי

אחלה שיר אפלולי