הברון בכפכפים

קודם כל וידוי

בשנות ה 90 הייתי זנאי גדול.

"מכוני העיסוי" ודירות הארוח פרחו בתל אביב כמו פטריות אחרי הגשם, הכל היה מלא בסובייטיות פצצות והכל כמו בשיר של מיכה שטרית ב 200 שקל

אני שבניגוד לחיים האנונימיים ברשת,  ביישן גדול בחיים האמיתיים ועד אז הייתי אולי רק עם בחורה אחת לא בתשלום, מצאתי את הסידור הזה מאוד זמין ונח.

הבעיה היתה הגועל העצמי מיד אחרי הגמירה.

לעיתים רחוקות הבחורה נתנה את ה - 

Full girlfriend experience 

ולרוב פיתחתי שנאה עצמית אחרי כל מפגש כזה שנמשכה עד שהחרמנות עלתה על גדותיה והמעגל התחיל שוב.

זנות זה חרא !!!

אף אחת היא לא זונה מבחירה ועד היום אני מצטער שהגעתי למקומות האלה וגרמתי כאב לנשים הללו למרות שבעיינים שלי הייתי סופר נחמד אליהן.

הפעם האחרונה ששילמתי על מין היתה בשנת 2000 אז הכרתי את האקסית לפני המתחלפת.

בחשבון אינסטגרם ה"זימתי" שלי יש בין היתר כמה נעקבות שהן שולטות בתשלום, (עוקב בשביל המאמרים נשבע), לעיתים הן מעלות תמונות מסשנים שבהן רואים את הלקוחות מקבלים את אותו הטיפול שהמתחלפת מעניקה לי.

אני לא שופט אף צד בעסקה הזאת.

אבל אני כלכך מודה לאלוהים כל בוקר  על ששלח לי את המתחלפת שאוהבת אותי מספיק כדי לתת לי בדיוק מה שאני צריך ואני לא חש  לרגע צורך לשכור שירותי אאוטסורסינג של שליטה.