בסופו של דבר היה יום הולדת די עצוב.
באמת שאני והמתחלפת אוהבים אחד את השניה מכאן ועד השמש, אבל יש לנו הרגל מאוד מגונה לחרב אחד לשניה את היום הזה.
זה לא בכוונה
יש איזה משהו חבוי מתחת לפני השטח, איזו שהיא חרדת ביצוע לגבי ההפקה של היום ששניינו לא עומדים בה ואז קורסים לתוך עצמנו.
זה מתחיל מזה שאני אף פעם לא מצליח לקנות לה משהו שהיא אוהבת ומסתיים בזה שכל ניסיון לתכנן חופשה נתקל בחילוקי דעות שעלולים להסתיים ברבנות אז להפתיע מישהו בחופשה לא בא בחשבון.
תוסיפו לזה 2 ילדים מתבגרים שאחד מהם שואב מאיתנו כל טיפת אנרגיה פנויה וקיבלתם מתכון ליום הולדת לחוץ עם ציפיות מבחינתי וחוסר יכולת לספק מבחינתה.
השנה היא הגדילה לעשות ובתוך כל הלחץ הזה היא גם פתחה דיון על "קנאה" בעקבות פוסט שקראנו פה ביחד.
המסקנות של הדיון הזה מבחינתי הן שהיא דורשת את כל תשומת הלב שלי כל הזמן no matter what
אין נסיבות מקלות.
אין ילדים.
אני נדרש לאהוב ולהעריץ.
אסור לי להעביר ביקורת.
אסור לי לבוא בדרישות.
היא לא מקנאה לי בגלל נשים אחרות. אין כאלה.
היא מקנאה לי בגלל החיים עצמם.
באווירה הזאת נכנסו למיטה. שניינו לא במצב רוח, אבל צריך לנסות לתקן.
טעות!
היה סקס
היה סקס מטורף
היא בכתה תוך כדי
אני גמרתי תוך כדי שעולה לי הבכי ושניה אחרי זה התקפלתי לתנוחת עובר ובכיתי את נשמתי.
בכי עצוב, לא משחרר בכלל.
-----------------------
עדכון:
עברו יומיים מתוחים אבל אנחנו בסדר עכשיו.
נתתי לה לקרוא לפני שפרסמתי והיתה לנו שיחה ארוכה וטובה.
מחר נצא ל date night יום הולדת מאוחר ויהיה מעולה.
