אז יצאנו למסיבה.
ההכנה ליציאה הזאת נמשכה משהו כמו חצי שנה.
חצי שנה של קריאת בלוגים שמתארים את האווירה ולמה לצפות.
חצי שנה של בניית הבנה שלא משנה מי אתה ומה אתה, יקבלו אותך שם כמו שאתה ואין מה להיות מובך.
בשבועיים האחרונים ההכנות עלו הילוך. אחרי המאנץ' הנהדר שהיינו בו הרגשתי מוכן יותר. נרשמתי לסדום סוכות וקפצתי לקניון ביחד עם זהרורים להצטייד במכנסיים שחורים אלגנטים ונעליים תואמות. רציתי לבוא ייצוגי.
זהרורים לבשה חצאית מיני דמוי עור מגפיים שחורות וטופ עם מחשוף יפה ושרוולים ארוכים. בדיוק המראה באמצע הדרך בין סלאטיות למכובדות מלכותית.
נכנסנו לדאנג'ן בשעה מוקדמת יחסית והמקום היה ריק יחסית. מצד אחד התבעסתי כי לא ידעתי מה יקרה בהמשך ומצד שני זה נתן לנו זמן לקנות שתיה בנחת, להתמקם בעמדה שולטת ליד הבמה ולהתאקלם.
לאט לאט המקום התחיל להתמלא, אמרנו שלום לכמה אנשים שהכרנו במאנץ' ורקדנו קצת.
מסביבנו התחילו סשנים בקטנה וזהרורים אפילו עצרה להחמיא לקימברלי על הכניסה המרשימה מבלי לדעת מי היא.
הסשנים מסביבנו היו מהממים בעיקר השיבארי על הבמה.
חוש הראיה שלי רדף אחרי חוש השמיעה. שמעתי קולות של הצלפות מלפני ומאחורי והעיינים לא ידעו לאן לפנות ולא ידעו שובע.
ראיתי ושמעתי הצלפות שלימדו אותי שעד היום לא חוויתי בעצם כלום ויש עוד הרבה גובה לשאוף אליו.
ראיתי המון אנשים שזיהיתי מכאן ותסלחו לי שלא הצגתי את עצמי. חלקכם היה עסוק בסישון ולגבי האחרים, היה לי קצת מביך,(בכל זאת חרדה חברתית), ורועש מדי בשביל לפתח שיחה.
המוזיקה והאלכוהול עשו את שלהם רקדנו חרמנים, מתנשקים דוחפים ידיים מתחת לבגדים לא רואים יותר מסביב.
רק אחד את השני.
כשנפתח המבוך והכריזו כניסה לזוגות בלבד משכתי לשם את זהרורים.
בשביל המבוך באתי.
סוף סוף הזדמנות לממש את יצר הפומביות שבי, אבל בקטנה בתור התחלה ובאווירה קצת יותר אינטימית.
עשינו סיבוב במבוך ובחרתי דרגש עור בחלל הגדול. הורדתי מכנסיים, נשענתי על הדרגש וזהרורים נעמדה מאחורי ועשתה לי ספאנקינג עם הידיים ומדי פעם חפנה ולחצה לי על האשכים.
בחיים לא התרגשתי ככה, ירדתי לרצפה וליקקתי לה את המגפיים בזמן שמשמאלי שמעתי רעש של הצלפות וגניחות מאחד הכוכים.
לצערי החגיגה נגמרה די מהר כשרעש הגניחות וההצלפות נבלע ברעש של חבורת אנשים שישבו על המיטה הגדולה ודיברו בקול רם על ענייני היום.
הרמתי את הראש וקלטתי שחוץ מהם הסתבבו במבוך עוד 2 גברים סינגלים מבוגרים שסליחה על השיימינג, הקריפו לי את הצורה.
נכון הזהירו מראש שאין מספיק אבטחה ואין דיאמים, אבל וואט דה פאק?
בכלל אני מבין שזה לא היה ערב רגיל ובכל זאת לא ראיתי שום זכר לאיזון המגדרי הקדוש ולא לחובת הרישום.
לסיכום
היה אדיר, משחרר ומחרמן.
נתראה בדקא הבא.
