Anna Love שאלה כאן שאלה
מעניינת. למה גברים פוחדים להתחיל פנים אל פנים.
בזמן שכתבתי שם את התשובה שלי, פתאום עלה לי זכרון שדי עשה לי סדר.
לפני 200 מליון שנה בערך קצת אחרי הצבא הייתי עם חבר במועדון וניגשה אלינו בחורה והתחילה איתו בצורה הכי כנה וישירה שאפשר "ראיתי אותך אתה מוצא חן בעייני ובא לי להכיר אותך"
התגשמות החלום של כל גבר ביישן, נכון? נכון. היתה רק בעיה אחת היא היתה מאוד לא אטרקטיבית ואני עדין. הוא דחה אותה בעדינות בטענה שהוא לא פנוי ובזה נגמר העניין, אבל מאז זה יושב אצלי חזק בתת מודע.
ראיתי איך זה נראה מהצד שלכן. שניגש אליכן מישהו לא אטרקטיבי ומתחיל איתכן על סמך מראה בלבד.
זה לא נעים.
תמיד ידעתי שיש לי יופי מאוד סוביקטיבי.
בעייני אמא שלי וזאת שבסופו של דבר התאהבה בי, אני הכי יפה בעולם, אבל לגשת בגישת קופי פייסט לכל אחת שנראת טוב במועדון ולקבל 9 דחיות מתוך 10 נסיונות?
העור שלי לא היה ולא יהיה אף פעם כלכך עבה.