הפסקה הראשונה בפוסט היפה הזה
הצליחה לפתור לי סוף סוף את השאלה לגבי מה אני מרגיש בחלק מהסשנים הפומביים שלנו.
באימפקט אין ממש קהל. זה לא ממש מעניין את העין וכולם מסביב עושים את זה, אבל פגינג פומבי ועוד במסיבה גדולה ולא בפמדום תמיד ימשוך את העין ובפעם האחרונה זה היה על המיטה הגבוהה בחדר הסשנים בגגרין.
החדר היה יחסית ריק וקלטתי חבורות של אנשים בקצה השני של החדר יושבים "ביציע" מסתכלים מרחוק וזה היה סבבה.
בשלב מסוים התקרבו אלינו זוג בנות, נעמדו מטר מהפרצוף שלי ובהו תוך כדי שהן אוחזות ידיים והבוצ'ה מבין השניים,(זה PC לקרוא לה ככה?), חייכה לה.
מדי פעם אני מנסה להבין ביני לבין עצמי, על מה היא חשבה באותו רגע? האם זאת החפצה? סקרנות שלה? חוסר נימוס? האם מבחינתה אנחנו סתם מוצג בגן חיות?
אז לא. לא גן חיות, אבל למה לא לחשוב על זה יותר כמו מיצג אומנותי במוזיאון שאפשר לבהות בו בהנאה.
כן.
אם כבר החפצה, אז שיהיה שווה משהו.