צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Baby,It's a wild world

את כל מה שרציתי להרגיש,
מה שפחדתי להגיד, אפילו לעצמי
אני כותבת כאן ;)

סופר מיצמוציצי בפעולה..
זה לא מטוס, זה לא ציפור, זו חתוללללללללה! ;)

יש דברים שהם מעל לרצוני, ליכולתי, להבנתי.
שונאת להתבכיין...ובכל זאת עושה את זה פה.
לפני 16 שנים. 17 בנובמבר 2008 בשעה 9:06

איזה מין בנאדם שוכח לשים שעון מעורר??
ועוד אני, שיודעת שאני אף פעם לא מתעוררת סתם ככה לבד בשעות מוקדמות..
שכחתי לשים שעון.
אז אמנם התעוררתי רק בשעה של איחור, ואמנם זה לא איחור לעבודה אלא רק סידורים שאני צריכה לעשות..

אבל איךךךך שכחתי פור פאק סייק לשים שעון מעורר?! אהבלה מטורללת אני. 😄

תגידו, אם קיבלתי סוג של מכה בגב, לא חזקה כל כך, אבל כן הופיעה נפיחות וזה כואב, וזה כזה מעל חוליה או שתיים... אז זה מסוכן?? כי נראה לי שזה יעבור, אבל זה כזה נפוח וגם כואב כזה.. מקווה שלא נפרץ לי איזה דיסק או משהו O o

היום השקעתי בעצמי לארוחת בוקר, חתכתי מלפפון, שמתי כמה עגבניות שרי.. והוספתי לזה פרנץ' טוסט (מלוח, לא מתוק) מלחם שיפון מלא מרוח בקצת חומוס ועליו חתיכת פסטרמה. יאמי. היה נראה יפה על הצלחת... אבל מקומו בבטן שלי 😉

סבא שלי רואה טלויזיה רוסית כל היום, ותמיד בבוקר יש שם תחזית אסטרולוגית לכל המזלות.. עוד לא שמתי לב שזה כל כך נכון, אבל אף פעם אי אפשר לדעתת...
אז היום במזל שלי, מזל דלי, הוא אמר שם שזה היום לקטוע קשרים לא טובים ואם הם לא מתנתקים אז אפילו ממש לגדוע אותם. אבל זה גםםם היום לספר לבחיר ליבנו שאנחנו מאוהבים בו. שזה מצחיק נורא, תחשבו אני באה עכשיו למישהו עם וידוי כזה, והוא אומר לי "מה את דפוקה? עזבי אותי בשקט" חחחחחח איזה באסה זה?!?!?
ומה עם בני או בנות מזל דלי שאינם מאוהבים כלל? למי יספרו? לחתול\כלב שלהם??
ומה אם החתול\כלב יסתובבו ויפליצו לכיוונם וילכו??? זה לא יפגע בהם!?

חחח איזה מחשבות יש לי על הבוקר 😡
אני הולכת לסידורים בלאט
השמש זורחת,אז יום טוב :)

לפני 16 שנים. 16 בנובמבר 2008 בשעה 17:49

אולי אני אכתוב משהו
אולי אני אכתוב
וגם אקרא קצת
כן, אולי גם אקרא
ואם אני אוציא משהו
אוציא מתוך עצמי
אולי אתם תופתעו
אולי אפתיע גם אותי
נו ואיך זה שאני כותבת
על הכל וגם על כלום
אולי אכתוב כאן משהו
אולי זה יראה כמו כלום
ואם אכתוב משהו שרק אני אבין
אולי אתם תבינו גם
מה אם כל אחד יבין משהו אחר
אז מה יהיה פה
בלאגן
ואם אני אכתוב עוד דבר
אז אין פה סוף להבנה
אולי אני אכתוב סתם שטויות
שלא תרצו לקרוא בכלל
אבל אני אדע מה מסתתר שם
מאחורי כל האולי, והאבל
אז אם אני יודעת
בשביל מה בכלל לכתוב
הרי אני כבר יודעת
אז אולי בכדי לזכור
ואולי סתם להוכיח
לעצמי
שאני פה
אולי כדי לדעת
שאני יודעת
ואתם לא.

לפני 16 שנים. 12 בנובמבר 2008 בשעה 20:10

את האהבה שלי, את האהבה אליי..
ככה אני רוצה אותה. כמו בשיר הזה I'm your man של לאונרד כהן.

הנה השיר + כתוביות

" class="ng_url">

לפני 16 שנים. 11 בנובמבר 2008 בשעה 9:36

אותו ערב לא טרחתי להתיפייף יותר מדי, אבל כן טרחתי ללבוש חולצה-שמלה מינימליסטית לגמרי בצבע שחור עם מחשוף מאוד עמוק, קצרצרה (מטרתה היא לשמש כחולצה, אצלי היא נמתחת לשמלת סופר-מיני) ומתחתיה חזיה שחורה סקסית, וחוטיני ירוק קטנטן שלא משאיר יותר מדי מקום לדמיון 😉
לפני זה כמובן התקלחתי, סידרתי את השיער, מעט איפור, מרחתי על כל גופי קרם גוף ריחני כרגיל ואפילו בניתי פליי ליסט במחשב של שירים מתאימים.
זרקתי על עצמי חלוק משי כחול ויצאתי החוצה לעשן סיגריה עד שהעבד העלוב הזה יגיע.
כוונתי בערב זה הייתה להטריף אותו, לשגע אותו, להכאיב לו פיזית אך גם מנטלית.
שיעריץ אותי עד אין סוף, אך באותו זמן ידע שלעולם לא אהיה שלו.
לשלוט עליו מבפנים החוצה, יותר ממה שהוא אי פעם רצה להשלט בכלל. להיות במוחו 24/7, שלא יוכל להסיט את מחשבתו ממני. ידעתי שזה לא יהיה קשה לגרום לו לזה, כי ממילא הוא שפוט על ידי.
למזלו, הגיע בדיוק דקותיים לאחר שיצאתי החוצה.
דבר ראשון רצה להגיד לי שלום, "איזה סקסית את" החמיא לי, ואני בתמורה זרקתי בזלזול "תרגע, עוד לא ראית כלום" (הרי שהייתי עם החלוק סגור, ועוד לא ידע מה מחכה לו מתחת). התכוון לתת לי נשיקה בלחי, אך כשהתקרב אמרתי לו בקול קר "ממש לא! היום אתה לא מקבל ממני שום נשיקות" והוא, נראה נבוך והתבאס. וזה מגיע לו.
סיימתי את הסיגריה ונכנסנו פנימה, עלינו לחדרי. הוא קפץ לשירותים, ואני בינתיים התפשטתי מהחלוק וחיכיתי שיכנס לחדר וכל חושיו יטרפו.
איך שנכנס קלט אותי ככה, סקסית בטירוף, פלט "וואו" , ואני מתעלמת, ממשיכה בשלי: "נעל את הדלת אחריך, תתפשט."
ביצע כמו כלבלב טוב, וכבר רואה שהאיבר שלו עומד לגמרי, עוד לפני שהתקרב אלי אפילו. לקח לכיווני כמה צעדים, הסתכלתי לו בעיניים במבט קשוח והסברתי את הכללים. "אתה פונה אלי *רק* במילים 'הוד מעלתך' או 'הנסיכה' ולא שום דבר אחר, אתה לא מסתכל לי בעיניים בשום אופן כי אתה עלוב מכדי להתקל במבטי. מובן?" מיד השפיל את עיניו והנהן "כן, הוד מעלתך".
"עכשיו רד על ארבע, כלב!"
דחפתי את כף רגלי לפרצופו והוא החל מלקק אותה בעדינות ובתשומת לב רבה.
אני זוכרת שבכלל מעולם לא אהב לעשות פוט פטיש; נהנה מזה רק איתי, בשבילי 😄
גם את כף רגלי השניה ליקק, כבר ביותר תשוקה והרטיב אותה בפיו. זרקתי לו "תפסיק ללכלך את הרגל שלי עם הרוק שלך, עלוב" ומשכתי ממנו את רגלי. הוא נשאר על ארבע.
עליתי על גבו והתיישבתי, כשאני עם הפנים לאחוריו, התחלתי לתת לו ספנקים, בתור אפרטיף 😉
אחרי שנמאס לי ירדתי מגבו, תפסתי אותו בשיערות ראשו ומשכתי למעלה, לכיוון המיטה, הוא קם מהברכיים ואני דחפתי אותו בזלזול למיטה. הוא כבר מכיר את הפוזה שהוא צריך לתפוס, אך עדיין הזכרתי לו "ראש למטה, תחת למעלה".
המשכתי להכאיב עוד קצת עם הידיים, שיתחמם. לאחר מכן תפסתי את שוט זנבות העור, הוא יותר רך ומתאים בתור 'מנה ראשונה'. הצלפתי בו, מספר פעמים לא ידוע, כי לא אכפת לי, כמה שיקבל - ככה מגיע לו. הצלפתי בכיף, בלי יותר מדי רחמים, הצלפות עם תנופה, לכמה מהן גרמתי לפגוע בדיוק בחריץ בין שתי לחיי התחת, הוא קצת קפץ ואני צחקתי.
התחת האדים, אני עליתי על המיטה מעליו, הרמתי את ראשו מעט ע"י משיכה בשיערו, ולחשתי באוזנו "מה אומרים עבד?! " הוא גמגם "תודה הוד מעלתך"
ואני התעקשתי שוב, עד שלבסוף פלט מה שרציתי "תודה, הוא מעלתך, זה מגיע לי! "
"כן, זה בהחלט מגיע לך" עניתי לו, שמטתי את ראשו חזרה למטה וירדתי מרוצה מהמיטה.
הפעם תפסתי את שני שוטי זנבות הגומי, בתור 'מנה שניה'. הם מכאיבים בצורה יותר צורבת, יותר עוקצת. גם איתם לא ריחמתי, הצלפתי עם שניהם יחד בשתי הלחיים, והצלפתי אחד אחד. כשראיתי שהכלב העלוב נשבר קצת ומזיז את התחת או מוריד אותו, ישר תפסתי והרמתי חזרה, ליטפתי קצת כדי להרגיע, והמשכתי.
ככה, עד שהייתי מרוצה מצבעו אדום-ארגמן של התחת. סיימתי, ליטפתי קצת, ופקדתי עליו לרדת מהמיטה. נעמד ליד המיטה, שמתי לו אזיקי עור וקשרתי את ידיו מאחורי גבו, והורדתי אותו על הברכיים. נראה אותו לא משתגע מהרצון לגעת בי...
הצמדתי את הפנים שלו לתחת שלי והוא החל מנשק, מלקק, גומע כל מילימטר ממני שאני רק מרשה לו. הסתובבתי אליו, והוא על ברכיו מגיע בדיוק לחזה שלי, אז דחפתי לו את החזה לתוך הפנים ככה שהוא נעטף ביניהם והוא נאנח מתשוקה, קיבל סטירה כי ניסה ללקק את הפטמה בלי אישור. כלב סורר שכמותו. לאחר טיזינג קצר, קיבל אישור גם לענג את הפטמות שלי. התחרמנתי והתיישבתי על המיטה ברגליים פסוקות, דחפתי לו שוב את הרגליים לפרצוף. הוא כולו נטרף רק מלראות את הכוס המושלם שלי מולו בחוטיני הסקסי ההוא. נטרף מזה שלא יכול לגעת, לא יכול להריח, לא יכול לטעום.. וכל כך רוצה.
בקושי יכל להסתכל על הכוס היפה שלי, כי דחפתי לו את הרגליים בברוטליות על הפנים.
ראיתי כמה הוא משתוקק ומתחרפן ממני, אז הוריתי לו להתקרב.. הוא ישר רצה ללקק, אבל קיבל על זה סטירה הגונה. "מותר לך רק להריח, ולנשק את הירכיים שלי מסביב"
ידעתי שהריח העדין שלי מטריף אותו, והזין שלו נראה כמאיים להתפוצץ מעודף זקפה 😄
בגלל הכיפוף והקשירה של הידיים היה לו לא נוח, והיה נראה כאילו האזיקים קצת מכאיבים לו. בחוצפתו גם ביקש אם אפשר להוריד את האזיקים כי זה כואב לו ולא נוח לו.
אמרתי לו "תחשוב מה אתה מעדיף...להיות קרוב לכוס שלי, או לסבול קצת? "
כמובן שישר שכח מאי הנוחות ונדחף חזרה קרוב אלי.
חייכתי לעצמי, ולאחר דקה הורדתי לו את האזיקים.
הגיע הזמן, החלטתי ביני לבין עצמי. קמתי מהמיטה, התפשטתי, תפסתי לי תנוחה נוחה על המיטה ונתתי לו אישור לטעום מהקינוח הכי טעים בעולם.

יאמממייייייי 😉

לפני 16 שנים. 7 בנובמבר 2008 בשעה 13:21

מה, רק אני לא נהניתי???

טוב, ככה זה כשעומדים בחוץ וקופאים מקור ומצטננים כתוצאה מכך.
ככה זה כשרואים מישהו שלא בא לכם לראות.
ככה זה שיש צביעות מגעילה.

ככה זה, שאני לא נהנית במסיבות של הקהילה. אתמול זה היכה בי כרעם "מה לעזעזאל אני עושה פה?"
מעטות הפעמים שאני באמת נהנית במסיבות של הקהילה, המוסיקה ממילא לא לטעמי ואני לא רוקדת.. אין לי מה לחפש שם.
פעם הייתי יכולה להגיד שאני באה כדי לראות חברים וזה... אבל גם זה מתמעט מאוד.

בקיצור, אין טעם.

-חוזרת לחגוג בעולם הונילי. שם המוזיקה טובה, הגברים נראים טוב ולא רוצים כל הזמן שיזיינו אותם בתחת :)

לפני 16 שנים. 5 בנובמבר 2008 בשעה 9:59

ווווווווווווווהההווווו :))

יצאנו אתמול אני ושתי חברות לקרפל בהרצליה.. כניסה חינם, שתיה ראשונה חינם, ומוזיקה
ט-ו-ב-ה !!!!

היה כזה כיף... לרקוד עם חברות, לזוז לקצב סקסי של מוזיקה שחורה טובה, אפילו חלקה הייתה קצת נוסטלגית והזכירה לי את הזמנים הטובים באילת.

אחחח... אין אין, כיף לי להיות אני 😄 לשם שינוי.

אמנם אני לא הכי מרוצה מהמראה שלי עדיין, אבל לפחות אני בכיוון הנכון של ירידה במשקל וחיטוב הגוף... וחוצמזה, מאוד מוחמאת מעדר המחזרים 😄 תכף אצטרך כבר לחלק מספרים כמו בקופ"ח חח.. זה נעים לי להרגיש ככה. מאוד נעים אפילו!
אבל כן חסרים לי חיבוקים עמוקים, אוהבים ומבינים.
ממש בימים האחרונים (כנראה שהריגשי לפני המחזור) אני מרגישה כמו גברת חיבוקי. כל הזמן בא לי חיבוקים, אבל לא סתם מעפנים אלא טובים כאלה.
ואולי זו עוד הילדה הקטנה שבי, שקצת המומה מתשומת הלב שמופנית אליה מכל מיני כיוונים, ומחפשת קצת להתחבא במשהו מוכר ומגן.

בכל אופן, עם כל זה, טוב לי. כיף לי.
ולקחתי מאוד לתשומת ליבי את הנכונות של הדברים שנאמרו לי ע"י חבר טוב, חכם ומקסים..
אפילו סירבתי להגיע ליזיז-עבר שלי.. אמנם הוא חתיך, ויש לו זין גדול (אפילו יותר מדי), אבל זה לא שווה נסיעה למרכז. מי שרוצה, יכול לבוא לפה או לדאוג לי שאגיע לשם..עברו הימים.
ובכלל, למה שאלך למישהו שרק רוצה לזיין אותי? מגיע לי הרבה יותר.. 😄

לא יודעת, אני דווקא נהנית מהלבד שלי כרגע.. כל המקום במיטה, השקט בלילה.
לא כזה גרוע בכלל :))
ובעיקר, שלא צריך לתת דין וחשבון לאף אחד או אחת. פשוט לעשות מה שאני מחליטה, מה שבא לי, מה שאני חושבת שטוב לי.

אח, לא קל להתבגר.. זה מתוק ומר גם יחד P:

לפני 16 שנים. 2 בנובמבר 2008 בשעה 10:58

נכון שהתחיל היום שבוע חדש.. תכננתי לקום ב8 כדי לקפוץ למשרד הפנים ולשנות חזרה את הכתובת, לקפוץ למשטרה כדי לקחת טופס העדר רישום פלילי, ולקפוץ למשרדי כוח אדם לבדוק אם הם מציעים עבודה יותר טובה מזו שאני אמורה להתחיל השבוע.
אבל אני לא אוהבת להתחיל את השבוע בלחץ.. אז המשכתי לישון עד רבע ל12 ואז שכבתי במיטה איזה רבע שעה וסתם חשבתי על כל מיני דברים.
ככה שדחיתי בעצם את הכל לאחה"צ.. חוץ משינוי הכתובת, שיצטרך לקרות ביום אחר בשעת בוקר כי משרד הפנים מפונקים ועובדים רק בבוקר.

עבר עלי ממש אחלה שבוע שעבר... שבוע כיפי, סקסי, מהנה, נעים, מצחיק... שבוע טוב כזה.
והנה מתחיל עוד אחד :))) נקווה שיהיה אף טוב יותר מקודמו.

שמתם לב שהקיץ מנסה לעשות קאמבק היום? חח אני בהחלט בעד! שמש מחממת, שמי תכלת- זה ללא ספק מזג האויר האהוב עלי. :)

לפני 16 שנים. 1 בנובמבר 2008 בשעה 11:23

אתמולללל הייתי אצל הונילי בהרצליה... ראינו יחד טלויזיה והיינו מפוננים בפנאן שלנו..הוא התבאס עלי כשהלכתי, אבל אמרתי לו מראש שאני יוצאת אז לא היה על מה לדבר בכלל.
אחרי זה נפגשתי עם סקוב החמוד והצלחתי לשכנע אותו ללכת יחד ללימיט. הדבר דרש קפיצה מהירה לאקס כדי לקחת את הדברים שלי (מזל שהייתה לי שם שמלת ויניל כי הייתי עם ג'ינס.) והלכתי ככה עם שמלת ויניל ו.. נעלי ספורט בצבע תכלת! חחחח
כולם משום מה חשבו שעשיתי את זה בכוונה, אבל זה ממש לא.. מה שכן, לפחות היה לי יותר נוח מאשר על עקבים זה בטוח 😄

הגענו ללימיט רק אחרי 2 ככה.. והיה מלאאאאא אנשים!!!!!
אז רקדנו רוב הערב, קצת ישבנו, ושוב רקדנו.. למרות שהמוזיקה זה לא בדיוק מה שאני אוהבת, התגברתי על זה כי הייתי ממש בהיפר לזוז.

קיצר, יצאנו משם לקראת 5.. החזרתי אותו הביתה כי היינו עם האוטו שלי, ואז נסעתי חזרה צפונה, הביתה... וכן, למרות ששתיתי במצטבר כוס וודקה רדבול ובערך חצי בקבוק הייניקן, (חיכיתי לפחווות שעה בלי לשתות אלכוהול כמובן) הייתי עירנית חופשי, ובכיף נסעתי לי הביתה כשתוך כדי הנסיעה אני מחליפה תחנות ברדיו (כי למההה לשים שירים מדכאים על הבוקר? )
מרגישה את הקור שנכנס מהחריצים בחלונות.. לאט לאט עלה אור הבוקר, וצבעי הזריחה גרמו לחלק מהשמיים להיות בצבע פיץ' 😄
זו פעם ראשונה שהנהיגה שלי עומדת במבחן כזה, לנהוג אחרי לילה של יציאה כשאני קצת עייפה.. אבל עברתי את זה דווקא בכיף. כך שאין לי מה לפחד יותר 😄
הגעתי הביתה אחרי 6.. אמא שלי כבר הייתה ערה. (מזל שהחלפתי לג'ינס וחולצה עוד ברחוב ליד המועדון, ליד האוטו- שזה היה מצחיק בפני עצמו, להתפשט באמצע רחוב חשוך לפנות בוקר)

וקמתי אחרי 6 שעות שינה בערך, כדי להתקלח ולהתארגן וללכת ליומולדת של אח שלי 😄

לסיכום- רוב הזמן נהניתי! :)

לפני 16 שנים. 30 באוקטובר 2008 בשעה 17:39

אז מה אם אני לא יודעת?
ומה אם אני משוגעת?
עוד לא, לא הגיע הסוף שלי
לא, זאת רק ההתחלה!

אז מה אם אני משחקת?
נו ומה אם אני לא שותקת?
רוצה לצעוק,
שתדע,
נמאס לכעוס,
אז אני רוצה
רוצה קצת שקט
רוצה לחשוב
רוצה להיות
ולהינות

כי זו רק ההתחלה שלי
עוד התחלה נוספתתת
זאת רק ההתחלה שלי
הבנה שמתאספת
כן אתה ההתחלה שלי
אתה גם הסוף
הבנה שמתקבלת-
נא לא לכאוב.

ואז מה אם אני רוצה עוד לגעת
ומה אם אני מחפשת לדעת
את מה שהשאר לא העיזו לשאול
כל מה שאחרים מפחדים בו ליפול

משחקת משחקים של ילדה בגנון
מרשה לעצמי להתנהג כנסיכה בארמון
אז מה אם אתם לא יודעים איך אפשר
אני מאושרת לדעת שבא עוד מחר

ואם זו ההתחלה שלי
זו התחלה נהדרת
כי אם אני התחלתי
אז רק אני גומרת
ואם אתה רוצה עוד
תן למחשבות לרקוד
נסה לעמוד בקצב
ואולי תצא גם אתה מהעצב


לפני 16 שנים. 29 באוקטובר 2008 בשעה 14:09

ימים של שקט
ימים של אור
ימים של חושך
ימים של קור
ימים של בוקר
ימים של אושר
ימים קלים
ימים טובים

:)