ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Baby,It's a wild world

את כל מה שרציתי להרגיש,
מה שפחדתי להגיד, אפילו לעצמי
אני כותבת כאן ;)

סופר מיצמוציצי בפעולה..
זה לא מטוס, זה לא ציפור, זו חתוללללללללה! ;)

יש דברים שהם מעל לרצוני, ליכולתי, להבנתי.
שונאת להתבכיין...ובכל זאת עושה את זה פה.
לפני 18 שנים. 22 בספטמבר 2006 בשעה 9:26

המחשב שלי לא נדלק, בכלל בכלל, לא משנה שניסיתי לעשות כל דבר אפשרי... אני נאלצת להיות כרגע במחשב של אחותי. ואחותי באה הביתה עוד כמה שעות כך שלא אוכל להיות במחשב יותר מדי הסופ"ש... אוף, באסה לי.
המחשב שלי מן הסתם יתוקן רק לאחר החג... ואז אני כבר חוזרת לצבא בלאט..

לא כיף.

אבל שיהיה סופ"ש חביב לכולנו...


ותודה ענקית לונוס החתיך על המתכון הטעים שלו.. }{

לפני 18 שנים. 20 בספטמבר 2006 בשעה 11:38

התקלקל לי הדולפין 😒 :(

לפני 18 שנים. 16 בספטמבר 2006 בשעה 17:28

עכשיו אני מבינה את המושג הזה.
שביזות יום א'.
בלאט.. איך לא בא לי לחזור לבלגן הצבאי..
בא לי להשאר בבית ולישון כמה שבא לי ולעשות מה שבא לי..

אבל אין ברירה.

המפקד החתיך, הנה אני באהההה!!! P:


שבוע טוב (וקל) לכולנו! :)

לפני 18 שנים. 15 בספטמבר 2006 בשעה 9:49

מי היה מאמין עליי.. חיילתתת!!
וזה גם דווקא ממש לא רע כמו שחשבתי!!
אפילו יש שם מפקד חתיך :))

לפני 18 שנים. 12 בספטמבר 2006 בשעה 13:06

למה אני מתנהגת כמו ילדה מפגרת? אנוכית? חסרת אכפתיות כלפי כל העולם?? אפילו כלפי אנשים שאני מתיימרת לאהוב?!

ואיך אפשר גם לאהוב וגם לא לסבול בנאדם? אבל עדיין אני לא יכולה בלעדיו. או שמא זה רק החוסר ביטחון שלי שמדבר?

ולמה כל קשר שאני מתחילה אני חייבת להרוס כאילו בכוונה? למרות שזה לא באמת בכוונה... אבל זה נראה בהחלט כאילו זה בכוונה.
נראה לי שזה בא מהתת מודע.
חוסר ביטחון, שנאה עצמית. לא מאמינה שמגיע לי שיאהבו אותי? אז הורסת כל קשר עם בנאדם שאוהב אותי?

לא יודעת.. כנראה אני באמת צריכה עזרה מקצועית.

ומחר צבא. ואני כבר בולסת שוקולדים... רק ממחשבה על זה.

אוף. שמישהו יהרוג אותי כבר? או לפחות שיעשה אותי נורמלית!?

נראה לי שגברת אלוהים מקנאה בי על הציצי שלי ולכן מחרבנת לי את החיים.. או שלא?

בע.

לפני 18 שנים. 10 בספטמבר 2006 בשעה 20:19

היום 5 חודשים מאושרים לי ולפסיכי!!!!

ואני נכה.

חחח תשאלו מה? איך? קה פסה? איך הפכת להיות חסה? P:

אז קודם כל.. תנו לי לספר את סיפורי. את סיפור הסופ"ש המקסים בצפון.........


היה זה יום שישי האחרון, שלשום, יום גורלי שלעולם לא אשכח. התעוררתי באותו היום בשעה מוקדמת של הבוקר וניקיתי את בית אימי כמו שפחה טובה.
אהובי התקשר ואמר שהוא יוצא לדרך. ואז התקשר אחרי שעה וחצי ואמר שרק עכשיו הוא באמת יוצא לדרך. מביתו ברחובות לארמוני בפרדס חרא, באוטו של ההורים.
הוא הגיע, התארגנתי, ונסענו.
הדרך הייתה מהנה... כמעט ולא טעינו. (כמעט..)
נכנסנו לאיזה כביש חצי נטוש לעשות פרסה והיה לי פיפי, אז הוא עצר בצד והלכתי להשתין מאחורי איזה שיח, והוא הציץ לי. ואז בא וליקק לי את הפיפי מהכוס :)) באמצע העולם!!
מטורף פסיכופטי שלי }{

בסופו של דבר הגענו למקום המיועד והפסטורלי (לא מלשון פסטה;)) ,שנמצא לרגלי הר תבור, בשעות אחר הצהריים (6 ככה) והתפעלנו מהשקט, השלווה, הנוף הטבעי המקסים, ובקתת העץ היפהפייה עם הג'קוזי השובב 😄
התארגנו על עצמנו, עשינו סקס, עשינו ג'קוזי עם יותר מדי קצף, נחנו, התארגנו, יצאנו לארוחת ערב במסעדת בורדו בכפר תבור.. ד"א - מסעדה מומלצת מאוד, מי שנוסע לצפון שיעצור שם.. לא תתחרטו! אוכל מעולה (בעיקר רביולי בטטה ברוטב שמנת יאמייייי) ומחירים לא בשמיים.
חזרנו לבקתה ראינו את בתול בן 40.. שדווקא ציפיתי שיהיה יותר מגניב.
אחרי זה אכלנו סרטים כל הלילה וכמעט לא ישנו... (הבקתות מרעישות, ואני הייתי בהיפר מעודף סוכר כי אכלנו עוגת שוקולד חמה ברוטב יאמי בבורדו- מומלץ מאוד מאוד הכי בעולם!)
ב10 וחצי קיבלנו ארוחת בוקר למרפסת של הבקתה החמודה שלנו, היה פסדר.. לא יותר מדי לטעמי. אבל קושקושוני אהב יחסית. אני אהבתי רק את ריבת המשמש (נראה לי שזה היה משמש אנלא בטוחה).
הלכנו לבריכה הסמוכה.. חזרנו, התקלחנו, הצטלמנו (יצאו לי תמונות פצצתיות :))
ראינו סרט על דיג'יי שהיה מפורסם ואז ניהיה חירש ומצא איך להמשיך להיות דיג'יי... סרט לא רע. ואז הייתי חרמנית ולקושקוש היה תפוס הצוואר אז רבנו והלכנו לישון.
אחרי זה קמנו והפסיכי היה עצבני עלי כי התעצבנתי על זה שהוא לא ירד לי כי הצוואר שלו תפוס, והוא לא הצליח בכלל לישון, אז הוא דפק בי כמה ספנקים חביבים. אז דפקתי בו סטירה.
ואז הוא באמת דפק בי כמה ספנקים רציניים שהעיפו תתחת שלי לקיבינימט.

היה כיף 😄

** אתר הצימרים נקרא "בוקר טוב" ונמצא ליד כפר תבור במקום שנקרא שדמות דבורה. אני מאוד ממליצה. אם אתם רוצים, תפנו אלי באדומה לקבל לינק ופרטים.. **

עכשיו, למה אני נכה?
כי.... לא יודעת. נתפס לי איזה שריר בכתף - גב- צוואר. בלי קשר לחיים בכלל.
אז אני בקושי יכולה לזוז בכלל... כואב לי.
אני מאוד מקווה שיעבור לי עד הגיוס.
ומחר אני צריכה על הבוקר לעשות רשימה של דברים שצריך לקנות לגיוס, ואין לי מושג מה הם הדברים האלה. אז אם מישהו מבין בזה אני אשמח לקצת עזרה..
מחר אני ואמא גם הולכות לעשות קצת קניות לגיוס, לפי הרשימה P:
ואח"כ קושקושון הבטיח לבוא אלי. ולעשות לי מסג'!! 😄

חוצמזה, אני צמאה ובא לי ריבת משמש כמו בבקתה.

וזהו, שבוע טוב לכולם!!

אה, והבטחתי לפסיכי שאני אחזור לקחת כדורי הרגעה.. כי העצבים שלי התישו אותו כבר.
נמאס לו שאני מוציאה עליו את כל העצבים שלי והוא צודק.
אז ממחר בבוקר אני חוזרת לכדורים שלי. אבל אל תדאגו, הם צמחיים, אז זה לא נורא.

עכשיו באמת זהו...
וונוס- תתחדש על הקרחת? 😄 }{


אה, ודבר אחרון...
מאמיייייייייי אני אוהבת אותך }{ }{ }{

לפני 18 שנים. 6 בספטמבר 2006 בשעה 14:40

ברצינות, ניסיתם פעם להתבונן בפסים האלה של החלונות...?
כאילו, אלה שלמטה, שעליהם מותקנים החלונות.
כי אני הסתכלתי בשלי עכשיו... ואיכסה!!! כמה חרקים יש שם...
יש שם נמלה.. ויש שם פרפר.. ויש שם עוד איזה משהו קטן...
ואיכסה כזה!

ופסיכושון אמר שהוא יבוא לטפל בי היום ועכשיו אמר שהוא לא יבוא.. כי יש לו מחר תור לרופא. מפגר.. אז למה אמרת לי מהתחלה שתבוא?!?!?!
סתם התחלתי לפנטז על איך שתרד לי וזה..

פיזדץ.

אני מרגישה קצת יותר טוב, אבל ממשיכה במאבק המתמיד!


Maybe all the guys are crazy
and all the stars are blind
but if you'll show me real love baby
I'll show you mine!!


ו...חם לי. ורציתי לכתוב עוד משהו אבל אמא שלי המפגרת מזיינת לי בשכל
אני חולה והיא רוצה שאני אנקה לה תבית מחר. אוף תמותיייייייייייייייייייייייייייייי

לפני 18 שנים. 6 בספטמבר 2006 בשעה 12:04

סופסוף הכרטיס אשראי שלי עבד, והצלחתי לעשות מנוי זהב!!!
פתאום יש לי שוב רשימת קשר :))))

איזה כיייייייייייייייייייייף!!!!!!!!!! (הולכת תכף ומיד להחזיר את הצבעוניות לפרופיל שלי)

חוצמזה, אני חולה 😒 וזה לא כיף. אני ממש ממש לא מרגישה טוב.

ובסופ"ש אנחנו נוסעים לצימרים בצפון. ודווקא עכשיו אני חולה.
חייבת להבריא. חיייייייייייייבת
וכבר התחלתי בפעולות להשמדת החולי.. אז תחזיקו לי אצבעות

לפני 18 שנים. 5 בספטמבר 2006 בשעה 19:09

בנאדם חכם אמר לי משפט חכם.. (לא פעם, לפני 5 דקות..)

"יש דברים שעדיף לא לדבר עליהם עכשיו"

משפט חכם.
תחשבו על זה..

בנאדם עוד יותר חכם.

הממ..


**

ובכלל, יש לי רצון מוזר לסשן בזמן האחרון.
אני כבר לא רגילה לזה.

יש דברים שהייתי רוצה לכתוב פה. אבל מעדיפה להשאיר אותם לעצמי...
זה לא לעיני כולם. וזה לא קל לשמור בפנים. לא קל בכלל.

ושוב, ההתבגרות הזו. עם ההחלטות הבוגרות והרציונליות. עם ההתחשבות באחרים ובסיטואציות עכשוויות ועתידיות.
לא כיף, לא, ממש לא כיף!

לפני 18 שנים. 3 בספטמבר 2006 בשעה 21:24

היוםםם יום הולדת לפסיכופט החתיך שלי!!!!!!!


מאמי שלי!! חיים שלי!! נשמה שלי!!! משוש חיי!! האויר שבין אוזניי!!

אוהבת אותך הכי בעולם!

מאחלת לך מכל הלב,
הלב הזה שאותך כל כך אוהב,
את כל הטוב שבעולם
כי אתה יותר טוב מכולם
הרבה הרבה מזל טוב
והמון המון בריאות
שכל בוקר תאיר לך השמש
וכל לילה יהיה טוב יותר מליל אמש
אושר ועושר
הצלחה וכושר
שתמיד תיהיה לך אהבה בלב
חיוך על השפתיים
ושביב של אור בעיניים
שהכוכבים יגשימו לך את כל המשאלות
ותדע בחייך רק הצלחות!!

תמיד תזכור שבשבילי אתה הבנאדם הכי אהוב בעולם
הכי מושלם
יותר טוב מכולם

אתה, כן אתה, מלך העולם!!


אני אוהבת אותך, ומאחלת לך הכי טוב שאפשר לאחל... כי מגיע לך.

**נ.ב- תבריא כבר מהצינון המזדיין הזה!**