לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Baby,It's a wild world

את כל מה שרציתי להרגיש,
מה שפחדתי להגיד, אפילו לעצמי
אני כותבת כאן ;)

סופר מיצמוציצי בפעולה..
זה לא מטוס, זה לא ציפור, זו חתוללללללללה! ;)

יש דברים שהם מעל לרצוני, ליכולתי, להבנתי.
שונאת להתבכיין...ובכל זאת עושה את זה פה.
לפני 18 שנים. 7 במאי 2006 בשעה 6:01

אני מרגישה מתה בגלל מזג האויר הזה.
שמישהו כבר יחליט מה הולך? אתמול לא היה חמסין כבד אלא סתם אובך, אתמול היה גשם בלילה ל5 דקות, והיום אני מתעוררת לתוך עוד חמסין...

אני באמת לא מבינה מה נסגר עם מזג האויר הזה, אבל מקווה שייסגר על עצמו כבר, כי זה עושה לי להרגיש לא טוב.. 😡
לא כיף להרגיש לא טוב=\

מה שמזכיר לי שאני צריכה ללכת לסופר פארם... אבל אין לי כוח...
אבל אני ממש חייבת..
אבל אין לי כוח
אבל אני חייבת

טוב עוד מעט חחחח

וגם בגלל שהתעוררתי מוקדם, אז הכנתי ארוחת בוקר.. חביתה. ויצאה לי יבשה פיכסית
ממש בע.. לא היה לי טעים. אני צריכה איזה עבד שף, שיבשל לי כל הזמן חח P:

שבוע טוב לכולם וזה :)

לפני 18 שנים. 6 במאי 2006 בשעה 14:54

לא רוצה להתבגרררררררררר 😒

אחריות וכאלה.. מי צריך תחרא הזה?

לא רוצה! אני רוצה להשאר ילדה לנצח.. ילדה קטנה ותמימה חסרת בעיות וזה..

אוף.
אני לא רוצה להתבגר באמת באמת שלא :(

לפני 18 שנים. 6 במאי 2006 בשעה 11:38

(דיסקוטק - השבט)

אהבת אותי
עזבת אותי
עשית לי רע
עכשיו אני בדיסקוטק
דופק זורק
אנלא שותק
אנלא שוכח!!

לא מצטער היה נעים, FUCK IT
תחזירי לי שנה מהחיים
ואם עשיתי טעויות אנלא מפלצת
רק אל תשחקי לי את הברבי
את בלילה מגרבצת
ניסיתי גם לשכוח, נסעתי קצת העירה
בן לוקח בת לוקחת בירה
פגשתי שם בנות שמנסות לשכנע שכדאי לי כן
זה לא תהילה עלתה לראש זה רק רק ההייניקן
ואיך שאין אהבה ואין לי תשובה
שכחת כבר מי מצחיק אותך כשאת עצובה
עכשיו נמאס לי לצלצל לנתק
אני אשכח ממך עכשיו בדיסקוטק

הבחורה: כל פעם שאתה מתקשר אני נמסה
אני מנסה לבקש סליחה
עזבתי כי רציתי יותר
עכשיו אין יותר סיבה לקום בבוקר

אהבת אותי, עזבת אותי....(פזמון נו)

עכשיו במועדון
רוקדים שותים המון
וכוסית מכירה אותי
יושבת שרה תפיזמון
אנלא הולך לישון לבד
אנלא מרים ידיים
אם לא מוצא את האחת
אני חוזר עם שתיים
אני סורק את כל הדיסקוטק
שותה מספיק כדי להתפרק
להתנתק
ויש מכות בחוץ הדיסקו ריק
מרים לך טלפון
ומשתתק
אנלא שוכח..

שוב בחורה: תזכיר לי איך קוראים לך?
הייתי בטוחה שזה מתחיל בד'
כנראה אם לא זכרתי אתה בטח לא כל כך חשוב
ובטח לא מדליק אותי
אם תנסה שוב
יש דברים שזה כמו א' - ב'
החלפתי כבר שלוש טלפונים ואתה לא קולט
עברת כל גבול אפשרי
עשית לי רע
עכשיו תורי.

למה כל פעם שאתה מתקשר אני נמסה
אני מנסה לבקש סליחהההה
עזבתי כי רציתי יותר
עכשיו אין יותר סיבה לקום בבוקר

נה נה נה נה נה נה ...

פיזמון חוזר מאה אלף פעם .. אהבת אותי עזבת אותי בלה בלה בלה

לפני 18 שנים. 5 במאי 2006 בשעה 22:26

איך אומרים לך שכואב לי הלב
שהראש מסתובב
והכל בגללך?

איך אומרים שעשיתי טעות
שכל לילה אני בוכה
חולמת אותך?

ומה עושים כשהכל נגמר
רוצים שזה יחזור
אבל מאוחר?

מה אומרים כשיש כל כך הרבה מה לומר
על כל הכאב של הלב שנשבר
והמילים לא יוצאות?

ואיך אני יכולה להתמודד
כשאין לי כלים לזה
ומצליחה רק להתבודד?

ואיך זה שאתה נראה כאילו המשכת
וממני שכחת?

איזו בחירה תיהיה נכונה יותר
האם למחוק ולנתק קשר
או שלא לוותר?

ואיך.. איך זה שאני סופסוף מתאהבת
ואותך עוזבת
שוב?

כמה שאני מתגעגעת
את קולך בחלום שומעת
מדמיינת שרואה אותך
בראשי קוראת לך
מדברת איתך
רוצה אותך
אוהבת אותך.

וכמה שזה דקר אותי בלב
לדעת שאותי אתה כבר לא אוהב
כשאמרת שאין לנו מה לדבר
ידעתי שהגיע הזמן לוותר

כל כך קשה
לוותר..
לא רוצה
מישהו אחר
רק לחבק אותך
לנשק אותך
לחלום אותך
לנשום אותך
לאהוב אותך.

אך ורק אותך...

****
מעגל קסמים סוגר עלי
אין מוצא
לא יודעת אם אני רוצה
או לא רוצה
לא מוצאת בי כוח
לוותר ולעזוב אותך
אין לי מנוחה.

(אם זו אהבה - אהוד מנור)

לפני 18 שנים. 5 במאי 2006 בשעה 13:26

גלים גלים שוטפים ברחש
את כל הרעל מתוכי
מילים שנאמרו בלחש
סוערות שם בתוכי

גלים גלים באים, הולכים
כמו אנשים
ושוב שוטפים
את גבעות החול הם משטיחים
כשכאב לוחשים
באהבה תמיד עוטפים

גלים גלים של עונג בגוף עוברים
לשפתיך הם נושקים
אז לתוך השקט נפלטת אנחה
אז לתוך הכרית צונח גוף מלא רווחה

גלים גלים של שקט
בלילה משכרים
את כל חושיך מאבדת
כמו פרצופים בתוך חלום הלילה אותך הם מבקרים
ורק אחד לא מש מחלומך
הוא, שפניו רודפים את שלוותך
זה לו את לוחשת בחלום את אהבתך

גלים גלים חודרים
גם אהבה שטפו מליבך.

לפני 18 שנים. 3 במאי 2006 בשעה 4:45

תראו איזה שמש!!!!!!!!!!!
איזה שמיים כחולים נקיים ויפים!!!!!!!!!!!

פשוט בא לי לחייך!

(מחייכת)

יום מקסים היום.
אני אוהבת ימים כאלה...
גורמים לי לאהוב את העולם ולחייך 😄 :) 😄 :)
כמה צבעים.. כמה יופי.

אחחחח.. העולם יפה!!! :)

לפני 18 שנים. 3 במאי 2006 בשעה 3:11

"ראיתי אותך נאבקת בהם, את אמיצה"

"to fight back when you're attacked? even a dog can do that"

***

"האלים מקנאים בנו, מפני שאנו בני תמותה.
כל רגע, יכול להיות הרגע האחרון שלנו בחיים האלה.
את, לא תיהיי שוב יפה כמו שאת ברגע זה.
אנחנו לא ניהיה שוב באותו מקום באותו המצב."

***
You gave me peace... In a lifetime of war
***
"תעבוד, כאילו אתה לא זקוק לכסף..
אהוב, כאילו אף אחד לא הכאיב לך מעולם
תרקוד, כאילו אף אחד לא מסתכל
תשיר, כאילו אף אחד לא שומע
תחייה כאילו גן העדן כבר כאן. "

לפני 18 שנים. 3 במאי 2006 בשעה 1:37

הדבר היחיד שאני באמת ובתמים מפחדת ממנו, אבל פחד מוות. פחד כזה אמיתי שהלב דופק ממש מהר והנשימה כבדה ונכנסים לפאניקה?

חרקים.

בעיקר פרפרי לילה... עשים כאלה...

ובכלל, כל חרק, כולל זבובים הכי פשוטים... פשוט מפחיד אותי למוות.

ואיך לא? דווקא אלי חרקים נמשכים הכי הרבה.
לא משנה איפה ועם מי אני, חרקים ייפלו עלי. ג'וקים יטפסו עלי. פרפרי לילה- מכל המנורות בעולם ימשכו רק למנורה שבחדר שלי!!!!!

שונאת אותם. רוצחת אותם. שונאתתתתתתתתתת אותם!

ושלא תעיזו לומר לי שפרפרי לילה הם "נשמות" ואסור להרוג אותם!
הם אולי שדים, לא נשמות! הם רודפים אותי..!!!!!

אהההההההההההההההההההההההההההההההה
(כן כן זה נשמע פרנואידי אני יודעת)
(אבל באמת שזה רציני... ואני באמת באמת מפחדת מהם)

על כן, אני מכריזה על החרקופוביה שלי.. וממליצה על פתרון כלל עולמי:
לחסל את כל החרקים באשר הם, הם ממילא יותר מזיקים מאשר מועילים.

עכשיו, אני מעדיפה להחנק מהתרסיס נגד מעופפים, העיקר שהם יתרחקו מהחדר שלי וממני. אני מעדיפה למות מהרעל הזה... העיקר שהם ילכו ממני כבררררררררר!

אני ממש ממש חושבת שההצעה שלי לחיסול כל החרקים באשר הם היא הצעה טובה!

הצילו ... הם מקיפים אותי 😐

לפני 18 שנים. 2 במאי 2006 בשעה 19:53

יום מאוד עצמאי היה לי, משהו מטורף!
ניקיתי את הבית, סידרתי את החדר (כל המגירות ומדפים ובלאגנים), ולא התחלתי לסיים בכלל. (זה כמו שעושים בפסח.. אני עושה עכשיו)

רבתי עם חבר שלי, שוב.

ובסוף כל זה, אני גם נשארת בבית... לאכול ביסלי כמו פרה, לראות זיקוקים מהמרפסת ולהתאמלל על חוסר החיים וחברים שלי!


ממש חג שמח. לא? {פרצוף זועף}

לפני 18 שנים. 1 במאי 2006 בשעה 21:15

ראיתי עכשיו את הסרט הזה, מראש ממליצה בחום. קיאנו ריבס, תמיד טוב 😄
בסוף הסרט, אחרי הפעם השניה שהוא מת.. הוא אומר:
I guess there's a plan for all of us.
I had to die , twice, just to figure that out.
.Like the book says...forces work in mysterious ways
Some people like it, some people don't

ואז הוא לוקח מסטיק, במקום סיגריה.

בקיצור, סרט שמעלה מחשבות.

***

חוצמזה, אני והפסיכופט שלי חזרנו, במזל טוב 😄
כנראה שאהבה מנצחת, לא רק בסרטים..
אבל התכנית שלי (ראו פוסטים קודמים) עומדת בעינה. וכן, תתפלאו, כולל ההתנזרות!
עד הודעה חדשה..

***
בנוסף לזה... חייבת לומר

יומולדת שמח לדניאלה המהממממממת!!!