לפני 14 שנים. 27 ביוני 2010 בשעה 7:18
תכלס, זה מוזר. זה קשה לי. לא, לא קל בכלל.
אבל די, זה לטובה. יהיה בסדר. יעבור. נתגבר.
אני הולכת להעסיק את עצמי. ריפוי בעיסוק יו נואו.....
מזל שלפחות יש חברות עכשיו, לתמיכה.
וידידים... vultures .
הו וול, דבש הכל דבש....
"באה הביתה, ולובשת פרצוף של כלום-לא-מזיז-לי. אתה עולה לי פתאום, מסתירה אותך בין ניירות.
נועלת טייס אוטומטי, שעון מחוגים. הטיסה לעולם לא תצא, כלום לא קרה...
דבש הכל דבש, כל יום אני משקרת אותי מחדש.
דבש הכל דבש, כל יום אוהבת אותך ושונאת מחדש. "
