אני יודעת שאם אתקשר אליו הוא יבוא.
וזו תהיה טעות.
אני יודעת שהוא יעשה כל מה שאגיד לו.
אני יודעת שאני מסוגלת ליותר ממה שאני מסכימה לעצמי להיות מסוגלת.
ובגוף שלי זרמים שמסתיימים בפות וקצת נוזלים ממנו.
אני חושבת על המבט שלו.
על החשש שלו.
אף פעם לא בדקתי איתו את עניין הגמירה, אבל אני רוצה לעצור בה.
אני רוצה להתקשר אליו, לגרום לו לבוא על ארבע.
לסחוב אותו אלי למיטה.
להפשיט אותו ואז אותי.
לקשור אותו למקום, יד בצד אחד, יד בצד שני, וכך גם את הרגליים.
אני רוצה לעבור איבר איבר עם קצה האצבע, גבול הציפורן, לאט לאט, לשגע אותו.
להתיישב עליו, לגרום לו לשמוע אותי גומרת כשהפה שלו בי.
לא להסכים לו לגעת בעצמו, לא להסכים לי לגעת באיברו.
לראות אותו קשה, מונף אל על, יפה.
להכניס את אגודל הרגל שלו פנימה לתוכי,
להכניס לשם גם אצבעות לפעמים, ברך בדגדגן ושוב פה.
לוותר לעצמי ולתת לי לפעמים גם זין,
ולגמור שוב.
ושוב.
אבל הוא, שיהיה לו אסור לגמור.
ושהוא יקשיב לי.
ורק כשאפרום אותו מהמיטה, סחוטה מסשן שלי עם עצמו, ארשה לו.
ואשב מולו ואתבונן בכל תו בו כשגומר.