חיי האדם ממבט אחר

אין לי ממש מה להוסיף.

אני כרגע תקוע בעזריאלי, אין עוד תחבצ.

מעניין איך עוד אני אהיה תקוע, בעתיד.

בתקווה שלא אף פעם, הרי, נמאס קצת מהתחבצ הלא מוצלח של מדינתנו הקטנה.

עוד יום, 

עוד בוקר,

עוד מלחמה,

ללא הפסקה.

הזמן משתנה,

אך לא זז, 

יום של כאב,

יום של אהבה. 

ומי יהיה עד,

לרגע הנפלא,

איפה את?

מתי אהיה שלך.

מגע עננים חוטף את ידיך

קרוב ביותר אך רחוק ככל שאפשר.

ידך מתקרבת אך נעלמת

מונעת ממני להיות מאושר.

האדמה הקרובה מושכת אותי אליה

חומה הקרוב עוטף אותי בחיבה.

מרגיש כאילו אני חיי באשליה

איני בטוח כבר מה נמצא בליבה.

עיניך הגדולות מסתכלות עלי

עמוקות וחזקות, גורמות לי לומר:

הלוואי.

מגע העננים חוזר ומזכיר:

עזרי לי, אני מבולבל.