חריפות מעודנת

בזמן האחרון יש לי פלרטוט אגרסיבי עם המונח ״שפוט״. 

יש משהו מקסים בזה שמישהו מתמסר אליי בצורה הזאת. כמעט פתטי. אני יודעת שכל מה אבקש לו יהי. 

מתוקף זה שאני ״מתחלפת״ יש בי גם צורך לדאוג לשפוט. שטוב לו תחתיי, שהוא מסופק גם כן. יש לי תחושה שלא לכל ה״שולטים״ יש את הדחף הזה אבל אני בוחרת לראות בזה דבר חיובי, שזה לא דבר רע שיהיה לי אכפת מהשפוטים שלי. 

עם הזמן אני מבינה שיש לי חלומות של נשלט ומציאות של שולטת,

ולא רע לי עם זה 😌.