שאלה חשובה, שהחלטתי לשאול את עצמי ולראות כיצד אני יוכל לענות על השאלה הזו.
האמת שיש כאן מגוון סיבות.
1. ניהול של שפחה דורש מתח מיני גבוה שיהיה כל הזמן באוויר וחייבים לתדלק אותו.
מה עושים כשנגמר הדלק?! העסק מתחיל לקרטע.
לעומת זאת, הורה ביחסי DDLG דורש אהבה, אכפתיות לעטוף בחיבוק ובחום את הליטל שבקשר.
דבר כזה הוא טבעי בהרבה עבורי.
2. היכולת להכיל מצבים מורכבים עובדת לי בצורה טובה יותר כשמדובר על יחסי הורה וילדה לעומת אדון ושפחה. נכון, שפחה היא מעין "אסירה" בתוך הסיטואציה והענישה כלפיה ברוב הפעמים תהיה ענישה פיזית או מנטאלית קשה.
כאשר לעומת השפחה, פרטנרית שהיא בסגנון ילדה, גם אם היא תהיה פרטנרית קצת יותר חופשית, אבל דווקא העטבדה הזו מאפשרת לחוש את אותו הכיף שקיים ביכולת להכיל ילדה - גם אם היא חצופה קצת, ויכולה לאפשר לי את היכולת לבחור איך וכיצד לחנך בזמן שיש מצבים מורכבים.
3. האופן שבו מתנהגים הפרטנרים בחדרי חדרים הוא שונה. בעיניי, ביחסי אדון-שפחה, השפחה היא דבר ראשון יצור לסיפוק מיני (או מיני מנטאלי). זאת לעומת ילדה שמצויה בקשר DDLG שגורמת לסיפוק חינוכי ולהחדרת ערך צייתנות בלי קשר בהכרח לפן המיני..
התנהלות שכזו בחדרי חדרים מרגישה לי יותר זורמת ו"טבעית" לנטיות שלי.
זהו לבינתיים.
אני יכול לחשוב על עוד סיבות אבל אני מרגיש שאני חייב לסיים. אם יש לכם/לכן תובנות נוספות אשמח לשמוע עליהן בתגובות.