מקומות כתיבה

האם תוכלי לכבות בי 

געגוע ישן?

או לפחות להזכיר לי

כאב מעומעם?

יכולתי לתאר מיליון תופעות 

את הריח שלהן מתופגג לתוך תמהיל חיים ומשפיע.

גם את יתר המרכיבים 

מצב ביטחוני, בדידות של חורף או פשוט קלקול של מוסר ובטן.

אולי את עצימות הכאב שפילחתי דרכו את חיי

אבל כמו תמיד

זה רק אני

כי

לא היה כאב

ולא היה חורף

זה רק חור שחור של עצב

בולע אותי

את עצמי

ואת היתר

דפק על הדלת

נראה מרחוק 

הנה הוא כבר מגיע

זר עשבים שוטים 

בלילה דיברנו על הפכים

זזת לכיוון החלון ונשמת אוויר

קבעת בפעם המי יודע כמה

שלא את כל הכוכבים רואים

וגם אם מוצאים את הרוב 

הם כבר לא נותנים סימנים לעתיד 

ושוב

נעצת לשון טובה בתוך הלב 

נוטפת רצון אמת ואהבה 

כל כך אמיתית וטובה היית

עד שנשבר לי הלב

וכל הגוף שלי כואב

ממעשים טובים

וכוונות נכונות

עצב על סכך

כאב ב3 מידות שוות

ויתדות 

יתדות שיחזיקו חזק

את פילוח הלב

עליו תוקם סוכה כשרה בישראל 

אני בר סיכון לנפילה

(אלבום גאוני, אוזניות ולטבוע)

נרדם לי המוח

על יד בקשות סליחה ונדנוד של מצפון

מעוררים לתפילה ומצפינים דאגה

מה יהיה עלי? בקרוב אהיה עטור בכי וגשם?

שוב לדמוע, שוב לפתוח, שוב לשבור

מתי אתעורר?

לא בכל זמן ולא בכל יום

חלקים בי מקבלים תנועה

פיסה של אהבה נקרשת אחר צהריים 

צחוק ילדי משאיר שובל של עוד טיפה(בבקשה, אמא?)

ומנעד של צלילים מוזיקליים מתנגנים בשקיעה מהוססת

זמן פנוי?

נוטה לדמיין שיש בי מקום לזמן כזה

בקצבת שעות למשחקים ואוננות דרך העיניים 

רק חריקה בין אלו

משכנעת אותי שאין לי שליטה 

האם תכירי כל שעל?

תריחי כל פתח ותסמני עם האצבע

לאן הולכים הפעם?

מי הוא האיש

בו הכל מתגלה 

מתבטא ומעורר לחיים מלאים?

זה התחיל בעת ערב 

רעש פרכיות התפוצץ בין שיניים 

ממרחים חלפו בין סכינים ומזלגות

שעוד ניסו להעמיס טעמים ומרקמים 

החשק כמעט ועמד על שיאו

אפילו מילות חיבה שילבו ידיים במתינות

ריחות חיבה וקירבה נחבטו אלה באלה 

בשקט מחריש ממרחים

אפשר היה לחשוב כי אחוזי הסכום 

עוד יחליפו נשיקה עם סיום ארוחת הערב

אבל אז

הם התחילו לדבר על פוליטיקה