מקומות כתיבה

ולא את לא שקטה כמו ים

את סוערת ודורשת 

חושפת ומסתתרת

כשלפרקים אני חסר אונים

אבל לך זה אף פעם

לא מפריע 

כי את באה בגלים

לעת ערב מאחה בי שברים 

ובבוקר מפרקת באין מפריע

הייתי יכול להיות רהיט דו גלגלי

הדום מתנועע 

אבל לא כך רצית אותי.

ומי בכלל אשם?

אם לא אני

שהפכתי למזח נייד 

שרוי במלח דמעות 

וממתין לעוד גל 

שיתנפץ לי

עלה לב