בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

זה בוער בי...

לא יכולה להתכחש לזה...
לפני שבוע. יום שבת, 7 בפברואר 2026 בשעה 12:10

באמצע המטבח עמד אי גדול

בדיוק בגובה המותניים

״צריך לחנך אותך,

את צריכה ללמוד להיות בשקט כשאני מבקש…

אני לא צריך להגיד יותר מפעם אחת״

ושתק

הדממה הייתה חותכת

היה ברור שאני הולכת ללמוד היום שיעור בציות ושקט

הוא הוציא את הגג

הכניס לי לפה את הכדור וסגר את הרצועה סביב הצוואר…

הצמיד את הראש לאי

פסקי רגליים

וחכי לי כאן

הוא ישב על הכורסא שלו

והסתכל עלי

זה היה מביך כל כך

הרטבתי בטירוף

וככל שהדקות עברו ככה הגניחות החלו לבקוע מתוכי

״אמרתי לך להיות בשקט…״

היה ברור לי שעד שלא אשתוק לאורך זמן

הוא לא יסכים לזיין אותי…

וככל שהזמן עבר

הרטבתי יותר

הרגשתי חסרת אונים כי אסור לי לזוז, אסור לי להוציא הגה מהפה…

הרוק נזל על השפתיים

הרגשתי מושפלת

וידעתי שאם אני רוצה שיהיה מרוצה כדאי שאשאר ככה 

יש לי נטייה לדבר הרבה🤭

וגונחת כל הזמן

זה חזק ממני

במיוחד כשאני שותה וחרמנית כל כך…

הדקות שעברו הרגישו נצח

הצלחתי לשתוק קצת

אז הוא התקרב ונגע בי

שיחק בי, זיין אותי בתחת...

וככל שהייתי יותר בשקט

ככה התחת נפתח יותר

זה גרם לי להרגיש שלו…

 

תודה שאתה מחנך אותי להיות מושלמת עבורך… אדוני❤️

לפני שבועיים. יום שישי, 30 בינואר 2026 בשעה 16:53

מהפעם האחרונה שהרגשתי במקום שלי...

משהו במבט שלו וחצי החיוך

לעמוד על ארבע כשהוא יושב על הכורסא...

מרגיש כל כך נכון... כל כך במקום...

לחכות לו במיטה על ארבע מוכנה

כשכל החורים שלו מוכנים בשבילו

מחכים בקוצר רוח שיבוא

וישתמש בהם

והקולר על הצוואר.... 

והזין שלו בפה שלי ממלא אותי

זה בוער בי 

לא יכולה להתכחש לזה

ולא רוצה.

התגעגעתי כל כך...

תודה על ערב נפלא❤️

 

 

 

 

 

לפני 7 חודשים. יום חמישי, 10 ביולי 2025 בשעה 15:57

להרגיש את ההתרגשות והפרפרים בבטן 

כשאני מרימה את הראש ומסתכלת לו בעיניים....🤭

לפני 7 חודשים. יום רביעי, 9 ביולי 2025 בשעה 12:30

בא לי שיזיינו לי את הצורה

לפני 7 חודשים. יום שבת, 5 ביולי 2025 בשעה 9:57

חרמנית בטירוף🤭

לפני 7 חודשים. יום שישי, 20 ביוני 2025 בשעה 2:30

לפני שנה וחצי העציץ הזה נבל

בקושי היו עלים 

ואלה שהיו היו ממש נבולים וחומים

באותם ימים הייתי בשיא תת התזונה

שקלתי 35 קילו

ובזכות חבר שראה אותי, תמך ודחף העלתי בצורה מבוקרת ומאוזנת. 

החלטתי שאני נלחמת עליו... 

פעם בשבוע השקתי בעקביות

וכל פעם שהסתכלתי עליו שלחתי לו אהבה...

היום הוא כבר מוציא פרח שלישי

באומץ רב ובמלוא הדרו

תראו איזה פרח יפה...

לפעמים כל מה שצריך זה רק שיראו אותנו...❤️

לפני 7 חודשים. יום רביעי, 18 ביוני 2025 בשעה 2:26

הכאב הזה שהרגישה – התחיל במקום שבו לא ראו אותה, לא רק בגוף הזה.
הוא מגיע מגלגול בו קולה הושתק,
גופה לא היה שלה,
ואהבה הייתה תלויה בציות.

היא הייתה רכוש. היא הייתה כלי.

והתשוקה בערה בתוכה
לרפא שם את הפחד,
את האובדן,
את התחושה שאין לה בחירה.

ועכשיו הנשמה שלה חוזרת – כדי לבחור מחדש


חותכת חוט דק של כאב עתיק,
ושותלת במקומו אור חדש....

לפני 7 חודשים. יום שלישי, 17 ביוני 2025 בשעה 8:24

 נוצר סדק שדרכו נכנס אור.

לפני 8 חודשים. יום שני, 16 ביוני 2025 בשעה 6:13

מתגעגעת למשהו שאף פעם לא קרה....

הכי קרוב היה המאסטר שלי לפני שנים.

יש בי את הגעגועים 

לשייכות

להתמסות טוטאלית

מתגעגעת...

להיות מהופנטת

להיות שקטה 

להיות חופשיה

אני מתגעגעת לריקוד 

לצלול לעמקים 

להגיע לגבהים

אני מתגעגעת כל כך לציות המוחלט

לכניעה 

לריחוף

אני מתגעגעת למבט הזה שמדגדג בבטן

המבט הזה שאני מבינה 

יודעת בדיוק מה צריכה לעשות

מה הוא רוצה

מה אני צריכה....

מתגעגעת למגע

שמצמרר

להתרגשות 

לפרפרים בבטן

מתגעגעת לשליטה

צריכה אותה כמו אויר לנשימה...

מתגעגעת לתחושה שאפשר להתמסר

כשאני יודעת שיש מי שיתפוס 

יפרק 

וירכיב מחדש

ואז... לגלות... 

 

מתגעגעת... להיות... 

אני.

לפני 8 חודשים. יום שבת, 14 ביוני 2025 בשעה 5:53

זה לא יצא לי בדיוק כמו שרציתי ואני עדין אוהבת את זה

כמו שאומרים...

היצירות שלנו בסופו של דבר לא בבעלותנו ברגע שמוציאם אותן החוצה יש להן חיים משלהן❤️