לפני שבועיים. 17 במרץ 2025 בשעה 7:43
אני שוברת את השקט מבפנים
נותנת לו להדהד בקול חזק , בלי לחשוש
יש בי את הכוח להתמודד
יש בי את התשוקה הזו לעמוד מול הרגעים
שמנסים לערער אותי
אני רואה איך כל צעד שאני עושה , גם אם הוא
רועד , הוא עדיין מוביל אותי קדימה
לפעמים אני נופלת , לרצפה ודווקא שם אני
מוצאת את הביטחון שלי
שם , על הברכיים , מחבקת את הרגל שלו אני
מגלה מחדש את עצמי
אני לא מפחדת לאתגר את עצמי , אני לא
מפחדת להרגיש עד הסוף
זה לא תמיד ברור , לפעמים אני הולכת לאיבוד
בתוך המבוך של המחשבות שלי אבל אני יודעת
שהכוח שלי הוא בלגלות ובלקחת רגעים לעצמי
ולעבד אותם
אני גאה בדרך שלי , גאה בעצמי
האתגרים לא שוברים אותי , הם בונים אותי
והלב? הוא שם , פועם בקצב משלו ,
מחכה שאקשיב לו כשיגיע הרגע הנכון
ועם כל זה אני לא שוכחת להנות
אני כאן כדי לחיות , להתרגש, לעשות את מה
שאני אוהבת , לגלות עוד , לתת לתשוקה להוביל
אותי , בלי פחד ובלי חרטות .
ותודה .
תודה ענקית לו
על הכוח שהוא נותן לי , גם בלי מילים
על זה שהוא רואה אותי כשאני הכי חשופה ולא
מסיט מבט
על החום שהוא מעניק לי , גם כשהכל מסביב
קפוא
על הדרך שבה הוא גורם לי להרגיש חזקה , גם
כשאני על הברכיים
על היד שהוא מושיט אליי , לא כדי להרים אותי
אלא כדי להזכיר לי שאני לא לבד
על המקום הבטוח שהוא יוצר לי , גם כשאני
הולכת לאיבוד בתוך עצמי
על זה שהוא פשוט שם
וזהו ... הדמעות מכסות לי את המסך והאצבעות
רועדות מידי ואין לי יותר מילים