סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אין זיון רע יש זיון שרע לו

"לכתוב שירה אחרי אושוויץ זו ברבריות"
מאז ז' באוקטובר לא כותבת שירה ולא יוצרת אמנות, רק מקלידה זימה ברברית שחוויתי או שעוד אחווה, ללא סדר כרונולוגי וללא הקשר.
לפני 4 חודשים. 3 ביולי 2024 בשעה 17:12

הוא רוצה סאבית חדשה והיא פוטנציאל מעניין מבחינתו. הם נפגשו פעם או פעמיים במקום ציבורי, דיברו על הוניל ועל הבדסמ והגיע הזמן להתחיל לבדוק איך זה עובד ביניהם הלכה למעשה ולא רק בדיבורים.

כשאני על ארבע, הרגליים שלו נחות על גבי והטלוויזיה מטרטרת ברקע הוא מספר לי שהוא קבע איתה שתגיע אליו, הם מתכננים להתנסות קצת. "אליך?? פעם ראשונה?!??" אני מופתעת. הוא מזכיר לי שכבר נפגשו במקום ציבורי ואני עומדת על דעתי "גם סקס ונילי בהתחלה אני עושה רק אצלי, אז סשן? אתה מבין כמה סכנות מתווספות כשזה אצל הגבר בבית?" ובזמן שאני מפרטת על הסכנות ועל החשיבות ביצירת תחושת בטחון, הוא משתיק אותי. "הבנתי" הוא אומר ואני מבינה את הרמז ועושה קולות של הדום.

אני לא בטוחה כמה זמן של שתיקה עבר עד שהוא פתח שוב את הפה "אם את כל-כך דואגת לשלומה, רוצה להיות אתנו ולשמור עליה?". 

יומיים קדימה, אחרי בירור מולה שמתאים לה, אני באותו הסלון על ארבע. פורמייקה מלבנית מונחת על הגב שלי ומעליה נפרשת מפה כעורה וארוכה שמסתירה כמעט את כולי חוץ מכף רגל ימין שלי שמשום מה נשארה בחוץ. דווקא שמחתי שהרגל חשופה, כך ידעתי שהיא לא תשכח מהנוכחות השקטה שלי.

על השולחן, שהוא אני, מונחת קערת פירות ומאפרה. כשהיא מגיעה גם שתיה ומאנץ' מתווספים. הם מדברים ואני מחייכת לעצמי כשאני מזהה אותו מדרדר את השיחה מוניל לבדסמ בדיוק באותם הטריקים בהם השתמש בזמנו איתי. תכלס קצת ציפיתי ממנו ליותר יצירתיות.

בשלב מסוים היא מוודאת אם אני באמת שם והוא כנראה מצביע על הרגל שלי. "היא בסדר עם זה?" היא שואלת מתוך דאגה חמודה למצבי או אולי מתוך חשש לגורלה. הוא מתרומם מהספה, מסיט מעט את המפה, מתכופף ושואל אם אני בסדר. אני נובחת פעמיים והוא מסביר לה ששתי נביחות זה כן. אני לא זוכרת איך היא הגיבה בדיוק, אבל אני די בטוחה ששמעתי התלהבות בקול שלה. 

עוד קצת פלירטוט והסברים והשיחה חוזרת חזרה אליה ומהר מאוד הם מתחילים בסשן הראשון שלהם. הוא הבטיח לה עוד קודם לכן שזה לא יהיה בנוכחותי והוא איש של מילה, אז הם עוברים לחדר השני.

אני עדיין שולחן. אמנם גם קודם לא ממש ראיתי מאחורי המפה מה הולך ביניהם, אבל עכשיו אני גם לא רואה וגם לא ממש שומעת. מדי פעם קול כזה או אחר גורם לי לדמיין מה קורה בחדר. אני משלימה בראש את החוויה שלהם מתוך ההיכרות איתו ומהמעט ששמעתי עליה במהלך השיחה. 

עד היום אני לא יודעת מה היה בחדר, זה שלהם. אני כן יודעת ששניהם יצאו בחוויה חיובית וכנראה שגם אני, כי בשלב מסוים נפלו מנדרינות מהקערה וקצת אחרי זה המאפרה התהפכה.

מזל שאני לא נשלטת ניקיון.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י