אין זיון רע יש זיון שרע לו

הוא קם והולך לכיוון השירותים. אני לא חושבת לפני שאני פותחת את הפה שלי ושואלת אותו אם הוא צריך עזרה. הוא מגחך מעט, עוצר ומסובב את הראש שלו לכיווני כשהוא לועג "את חושבת שאני צריך עזרה בלהשתין? אני לא בן שנתיים....".

משהו בי מתכווץ ואני מנסה להסביר במילים המפורשות "אני יודעת שאתה יכול לבד. אני לא מפקפקת בך. אבל חשבתי אולי יהיה לך נעים ונחמד אם אני אחזיק לך את הזין בזמן שאתה בוחר להשתין באסלה".

הוא מחליט להקשות עלי ובמקום להגיב עושה את הדבר הכי מעצבן שהוא יודע: "ו......?"

אני מרגישה את עצמי קטנה עוד קצת ומשפילה מבט כשאני אומרת לאט ובקול חלש "ואם אהיה ילדה טובה אולי תרשה לי לנקות עם הלשון את הטיפה האחרונה".

"לא יקרה. ההשפלה שמתפשטת על הפנים שלך כל פעם שאני מספיג את הטיפה הזו בנייר טואלט במקום בפה שלך מחרמנת מדי".