סקס מרתק אותי מאז שאני זוכרת את עצמי. לא הפעולה עצמה של להזדיין (למרות שהיא בהחלט פעולה שאני אוהבת), אלא הרעיון שאנחנו יכולים לסמוך מספיק על מישהו, לא משנה אם זה אהוב.ה, חבר.ה טוב.ה, בן.ת זוג או זר.ה שפגשנו לפני חמש דקות, כדי לרצות לחלוק את עצמנו איתם.ן.
בשבילי, סקס הוא חיבור. דרך להתמזג עם אדם אחר. דרך להעניק ולקבל עונג.
סקס דורש לבטוח באדם אחר, לא משנה אם זה לבטוח עד שהמוות יפריד בינינו או לבטוח רק לקוויקי בשירותים. כשאנחנו מזדיינים אנחנו עד כדי כך בוטחים בשותפים שלנו לזיון עד שאנחנו מאפשרים להם להחזיק את העונג שלנו בידיים שלהם (לא פעם ליטרלי בידיים) והדרך בה יבחרו לכבד את המתנה היקרה הזו, את הביטחון והאמון שנתנו, תגדיר את החוויה שנחווה במהלך הסקס.
יותר מדי א.נשים בעולם זורקים זין על האמון הזה שניתן להם ויורקים על מתנת האמון-סקס הזו. לפעמים מתרצים את הפגיעה ב'אני שולט.ת אוגה בוגה', לפעמים אפילו לא טורחים לתרץ. בכל זאת הרוב המכריע של הא.נשים שאני מכירה, למרות שנכוו לפחות פעם אחת (רובנו הרבה יותר) בגלל שנתנו אמון-סקס כזה למי שלא ראוי לו, לא מוותרים על להמשיך להזדיין וממשיכים להניח את העונג שלהם בידיים של מי שעלול להתגלות כטעות.
זה נוגד את הרציונאלי, זה פתח לכל-כך הרבה פגיעוּת ואכזבה. בכל זאת רובנו עושים את זה. גם אני, שלא ממש נותנת אמון בבני אנוש באופן כללי גם ללא קשר לסקס/זוגיות/בדסמ, ממשיכה לתת את האמון סקס הזה.
אני כנראה לעולם לא אבין למה או איך וזה מרתק אותי כל-כך.
