שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

חתולה בעולם

לפעמים מתלטפת, לפעמים שורטת
בעיקר מתענגת
לפני שנה. יום חמישי, 5 בדצמבר 2024 בשעה 4:09

יש ימים שאני שונאת אותך.

לא באמת,

אבל הייתי רוצה. 

במחשבה שנייה, הייתי רוצה פשוט לא להרגיש אליך כלום.

שכל הרגשות ייעלמו 

ולא תהיה לי התקווה הזו שאולי מתישהו. 

אני יודעת שאני צריכה פשוט להפסיק. 

לא לכתוב לך

לחסום אותך מכל אמצעי התקשורת

ולנסות לשכוח ממך. 

לתת לזמן לעבור ולקוות שיבוא יום שבו לא אחשוב עליך יותר.

שלא אקום בבוקר ואכנס לראות אם העלית סטטוס או סטורי. 

שלא אחשוב איפה אתה ומה אתה עושה ומה שלומך היום.

להעביר יום שלם בלי לחשוב עליך בכלל בכלל בכלל. 

אבל בינתיים כל הגוף שלי רק רוצה את החיבוק שלך, להינמס אליו ולבכות. 

לפני שנה. יום שני, 2 בדצמבר 2024 בשעה 13:50

בא לי סקס, קינקי, כיפי, מלא נשיקות מלא קולות וציפורניים ואורגזמות.

בלי סשנים ושליטה מנטאלית וכל זה, פשוט לעוף על מישהו.

משיכה חייתית, כזו שרק רוצים בה עוד ועוד.

בלי חוקים והגדרות ומה את מחפשת. 

נטו כיף, תענוגות וזרימה עם הגוף.

בא לי להיות עם מישהו שלא חושב שוניל זו מילה גסה, אבל גם יודע לקחת שליטה כשהוא מבין מבפנים כשזה מתאים. 

בא לי מישהו שיבוא לו עלי כל-כך שרק ירצה שאגמור עוד ועוד, ויודע גם בדיוק איך לעשות את זה. 

בא לי מישהו שיגרום לי להרטיב רק מלהסתכל עליו ולדמיין אותו נוגע בי.

ואז שייגע בי. בכל מקום.

בא לי סקס כבר אמרתי?

לפני שנה. יום שישי, 19 ביולי 2024 בשעה 16:41

למה לקחת את זה כל-כך רחוק אחרי שתיים וחצי הודעות? 

למה ללחוץ לתשובות לשאלות סופר אישיות, רגשיות, נפשיות, כשרק התחלנו לדבר? ועוד להיעלב כשאני בוחרת לא לענות. 

ואם כבר, למה להפוך את זה לסופר אינטימי? לא ברמת הסקס, על זה ברור שמדברים, ברמת הלב. זה סבבה שאתה רוצה לתמוך, אבל תיכף. 

למה ישר להפוך אותי לשלך? סתם מותק זה גם בסדר, אם אתה ממש מתעקש על שם חיבה. זה ממש לא צריך להיות יפה שלי, מתוקה שלי וכו'. 

תנשמו.

שנייה.

תנו להכיר אתכם. 

בואו תכירו אותי. 

ובחייאת, כשאני מבקשת תמונה, תשלחו תמונה. זה בסיסי מבחינתי.

 

מתסכולי השבוע פה בכלוב.

שבת שלום.

 

 

לפני שנה. יום שבת, 13 ביולי 2024 בשעה 9:15

עכשיו תורי להיות בשליטה.

לקשור לך את הידיים, לכסות לך את העיניים ולהשתמש בך כמו שבא לי.

אתה לא תדע מה הולך להגיע ומתי. 

תשכב שם ברגליים פתוחות, כמו שאמרתי לך.

עם זין עומד, קשה ומתוח.

ותחכה. 

יכול להיות שאבחר להשתמש בו כמו ויברטור, לענג לי את הדגדגן.

יכול להיות שאשב לך על הפה והאף, והלשון שלך בחוץ תלקק ותחדור ותרעיד לי את קצות העצבים עד שאגמור לך על הפנים. 

יכול להיות שבכלל אבחר לפתוח לך את הרגליים עוד, ולזיין אותך עם האצבעות שלי בתחת היפה שלך, עד שתתחנן שאחזיק לך את הזין ובסוף תגמור בלי שאפילו אגע בו.

ואולי פשוט אחליט לרכב עליך, להרגיש את הזין שלך נעוץ בתוכי, עמוק, משפד אותי, כמו שאני אוהבת. 

רוב הסיכויים שזה יהיה הכל, אחד אחרי השני. 

בכל מקרה, עכשיו תורי

ובמשחק הזה אתה שלי.

 

לפני שנה. יום רביעי, 10 ביולי 2024 בשעה 14:49

אני עצובה

ומתגעגעת

והלב שלי כואב.

אבל אני יודעת שיש דברים שצריך לעבור דרכם.

ואני גם יודעת שזה מה שצריך לקרות כרגע, כי עובדה, זה מה שקורה. 

ואני יודעת שאני בוחרת בחירות אמיצות, וקשובות לעצמי, וכאלו ששומרות עלי. 

ואני אוהבת אותי.

ואני עצובה.

לפני שנה. יום ראשון, 7 ביולי 2024 בשעה 19:13

עם כל הודעה שאני מקבלת (ותהיו בריאים, הופצצתי בהודעות בכמה שבועות שאני כאן), אני מבינה כמה אני צריכה לדייק את הפרופיל שלי, כדי לקבל הודעות שבאות לי טוב ואשכרה עושות לי חשק לענות. אז הנה כמה אנקדוטות חשובות למי שרוצה לקבל ממני תשובה. 

*תהיו נחמדים. אני לא חייבת לכם כלום. גם אם כתבתם לי 7 הודעות. 

*תשקיעו. "היי" זה לא מספיק טוב.

*תהיו מעניינים. תכתבו לי מי אתם, מה הקטע שלכם, למה פניתם אליי בכלל.

*חוש הומור זה אחד הדברים הכי מושכים שיש בעיני. זה שאתה שולט דומיננטי, לא אומר שאתה חייב להיות רציני וקשוח בהודעות. מבטיחה שאני יודעת לעשות את ההפרדה. 

*אם אתם לא כותבים כלום בפרופיל ואין לכם בלוג, איך אני אמורה להבין אם בא לי עליכם בכלל? ואז אנחנו חוזרים לשאר הסעיפים (תהיו מעניינים, תשקיעו וכו'). 

*אל תחליטו מראש מי אני ומה הקטע שלי. (זה אומנם כבר תוקן בפרופיל, אבל עדיין חשוב לי לכתוב). 

*מחמאות זה תמיד כיף.

*אל תציקו. אם כתבתי שלא מתאים מכל סיבה שהיא, תכבדו את הלא שלי. גבולות זה חשוב. לא תכבדו את הגבולות שלי? חוסמת בלי טיפת סנטימנטים. 

יש עוד, אבל אלו החשובים ויש לי דברים אחרים לעשות ב23 בלילה. 

פיס אנד לאב

ובהצלחה לכולנו למצוא את מה שאנחנו מחפשים. 

מיאו.

 

לפני שנה. יום שני, 1 ביולי 2024 בשעה 12:50

סוף סוף יש לך בית.

ואפשר לממש בו פנטזיות. 

ובא לי ממש לעשות מסיבה אצלך, חנוכת בית. 

אתה, אני , 3 גברים שווים ושתי נשים מהממות. 

זה מתחיל כמו כל חנוכת בית מיינסטרימית, קצת אוכל, כוס יין, שאכטה. כולם יפים ומחייכים, נעים.

מהצד אף אחד לא היה מנחש מה בתכנון להמשך.

אנחנו יושבים בסלון עם כוסות היין שלנו, מדברים, צוחקים, יושבים קרוב, מתחילים לגעת. 

אחת הנשים היפות מלטפת לי את הרגל, עולה לשדיים, מעבירה יד על הפיטמה, ומוציאה ממני אנחה קטנה של עונג. אנחנו מתנשקות.

אתה קולט אותנו מהצד ומבין שהערב התחיל.

אתה קורא לי אליך, אני יודעת מה מגיע עכשיו. 

"תורידי את השמלה"

"ידיים מאחורי הגב" 

אתה קושר לי אותן, לא חזק מדי. 

זה לא על הכאב, זה על שחרור השליטה.  

שנייה לפני שאתה קושר לי גם את העיניים, אני קולטת את המצלמה שלך בצד, ואני יודעת שאת כל מה שארגיש עכשיו, אזכה לראות אחכ.

אז אני עם ידיים קשורות ועיניים מכוסות, החושים האחרים נהיים הרבה יותר רגישים. כל מגע מורגש פי מיליון, כל צליל מקבל משמעות. 

אני שומעת בגדים נושרים, ומרגישה גופים חמים נוגעים בי מכל כיוון. 

אני יודעת שאתה יושב בצד, מסתכל עלי ועליהם, עם הזין ביד, ומצלם. 

מדי פעם אני שומעת אותך מבעד לכל מה שקורה, נותן הוראות.

מסביר איך אתה רוצה שישתמשו בי.  

אני שוכבת על הגב ומרגישה זין קשה בידיים שלי, ולשון חמה בין הרגליים שלי, מוצצת לי את הדגדגן, מכניסה אצבע ועוד אחת.

אתה אומר לי לפתוח את הפה כמו שאני יודעת, ולהוציא לשון. 

תוך שניה אני מרגישה זין גדול וחם נדחף לי לפה, עמוק עד הגרון.

"ילדה טובה שלי, תפתחי רגליים" אתה לוחש לי באוזן. ורק מהלחישה שלך ומהאינטנסיביות של הכל אני כמעט גומרת. 

וככה זה ממשיך, מלא בולבולים קשים וחמים, עליי מכל הכיוונים, מזיינים אותי בכל החורים, גורמים לי לגמור ולצרוח מעונג שוב ושוב. ציצים חמים בפה שלי. מישהי מחזיקה לי את הפטמות חזק. השניה טורפת לי את הכוס. 

הם גומרים עלי ובתוכי, כולם. 

אח''כ אתה בוחר לך מישהו, אחד שיישאר איתנו. עכשיו תורי לנוח.

אתה מזיין אותו, חזק ובכוח ואני מסתכלת, מגורה מהסיטואציה שבה הגבר, שלפני שנייה פתח לי את הכוס והתחת והגרון, מקבל עכשיו את הזין שלך עמוק, מולי.

אחרי שכולם הולכים זה הזמן שלך איתי. אני עדיין מלאה בזרע ורוק ומיצי גוף, יודעת שככה אתה רוצה אותי. אנחנו יושבים שותים כוס יין, מעשנים.

ואז אני קולטת את המבט שלך, שאני כל-כך אוהבת, זה שאומר, אני צריך אותך עכשיו. 

אני נעמדת על ארבע, מחכה לך עם התחת פתוח למעלה. 

ילדה טובה שלי, היית מדהימה, אתה אומר תוך כדי שאתה מכניס לי את הזין החם והקשה שלך לתחת שלי. אני מתענגת על התחושה שלך בתוכי, מזיין אותי חזק ובכוח, מספר לי תוך כדי איך אהבת לראות אותי ככה, חסרת שליטה, חרמנית, מותרת.

מספר לי איך צילמת אותי ומבטיח להראות לי אח''כ את התמונות. 

אתה גומר חזק בתחת שלי ואחרי קצת ליטופים, אנחנו זוחלים מתחת לשמיכה ונרדמים, מחוברים, מחובקים, מסופקים. 

תתחדש וברוך הבא הביתה ❤️✨

לפני שנה. יום שני, 24 ביוני 2024 בשעה 15:57

יצאנו לנסיעה לאנשהו ברכב שלך

אני עם שמלה קצרה, בלי תחתונים.

אחרי כמה דקות נסיעה, שרים עם הרדיו ואני קולטת את המבט. 

אתה אומר לי לפתוח את הרגליים שם לי יד על הירך ומחזיק חזק, בטח אח״כ אוכל לראות את האצבעות שלך מסמנות לי את הרגל.

אנחנו ממשיכים לסוע, אני כבר מתחילה להירטב מלהרגיש אותך מחזיק אותי ככה, ומלהרגיש את הכוס שלי פתוח לכל משב רוח הכי קטן. 

"תיכף אנחנו נעצור איפשהו בדרך, אני צריך לזיין לך את הגרון בחוץ, בטבע" אתה אומר לי.

"פסקי ושפשפי."

אתה ממשיך לנהוג ולהחזיק אותי חזק ואז אתה אומר לי להוריד חזייה ולצבוט לעצמי את הפטמה חזק.

"סתמי ותקשיבי."

אתה מספר לי על גברים שקבעת איתם בשבילי, ואיך הם הולכים למלא אותי ולזיין אותי.

ואז אתה ואני לבד, שתוכל להשתמש בי כמו שאתה צריך, ואני צריכה.

"תיכף מגיעים".

אני יודעת שאני חייבת לגמור תוך 5 דקות, כדי להיות רגועה כשאתה עוצר. 

אני גומרת כשאתה עוצר בכניסה לאיזה יער. וואו.

"צאי החוצה, על הברכיים, פה פתוח ולשון בחוץ. אני תיכף בא". 

אתה יוצא עם החגורה פתוחה ועם המבט הזה שלך, מחזיק לי את הגרון ואומר לי שאני הילדה הטובה שלך.

הזין שלך קשה וחם ואתה מוציא אותו מהתחתונים ואומר לי להריח ביצים. 

אני עושה מה שאתה אומר לי. ברור.

"פה גדול"

אתה מכניס לי את כל הזין שלך לגרון. 

אני משתנקת וממשיכה, אפילו שקשה לי, כי אני יודעת כמה אתה צריך את זה. אתה מחזיק לי את הראש ולא משחרר עד שהעיניים שלי רטובות ומתחננות שתסיים ואתה גומר לי בגרון.

ומחבק אותי.