גורה

שולחן אוכל, זונת סטרפאון 😍

אמא ואבא הגיעו, ולימדו אותי, ושיחקו איתי. הכאיבו לי וליטפו אותי. עטפו אותי באהבה אינסופית. 

ואדוני, העניק לי קולר שייכות.

תודה שנלחמת עליי, ואיתי. 

אכתוב בהמשך ארוכות, הנה טעימה 🩷

בואווו 

Be careful what you wish for

סקיצות מתוקות 

טריות

שרוצות להיות על גוף

מוזמנות ומוזמנים לברר איתי בפרטי

מרתון סרטי הארי פוטר, תה/שוקו , אזיקים, קולר, נרות.

*התמונה מהאינטרנט*

*הסשן לא קרה, עדיין*

 כשהבכי מגיע זה הסימן שהגענו. הנקודה עברה, המבחן הסתיים. ואז נותר רק לבכות ולתת לרגש להתפרץ החוצה

חוסר אונים משווע

ילדה שבוכה על ברכיו של אבא

נשברת ומתפוררת

מאבדת אחיזה

מבקשת להיאסף.

אין שום דבר משפיל בילדה שעוברת אימון בידיים של אבא.

זה טהור, זה נקי, זה מחזק.

אני זקוקה לסוג המיוחד של הדמעות

שאין אותן בשום מקום, חוץ מבידיים של אבא.

מכל הדברים שאני מעריצה אצל שולטים

אחד הדברים הבולטים הוא הכוח לאסוף מישהי שהפכה להם לשלולית בכיינית ומטונפת בין הידיים.

כאילו, תחשבו על זה

להביא מישהי למצב כזה, זה מילא.

אבל מה עושים עם זה? יצור ללא מודעות, מחשבה,יכולות קוהרנטיות, בוכה ונוזלי ומאושר.

זהו.

כל הכבוד לצהל, צבא השליטה לישראל

אני לא מוצאת את האמצע

לפעמים אני בטוחה שאני שונאת אנשים. כלומר בני אדם, כלומר את כל המין האנושי, בעיקר כאלה שלא יודעים לסתום את עצמם.

ולפעמים אני שרויה בהרגשה מטופשת כזו של אהבת אדם, ותמימות, ואמונה בטוב בכל אחד.

תמצא לי את האמצע טוב? מעייף לי בקצוות.