גורה

כואב לי הלב והשכל והגוף. כואב לי על החלטה שמשפיעה על האדם האהוב עליי ביותר. כואב לי להיפרד, כואב לי. 

הוא חושב שזו החלטה פשוטה אבל זה קרב שדים שמתחולל בתוכי שבועות. נקרעתי ונגזרתי לחלקים וחתיכות, תפרתי והדבקתי אותן יחד ושוב, קריעה,פציעה, תופת. בתוכי. שרפתי את עצמי. הלוואי שיכולתי לשרוף כליל. נשארתי כדי לחיות עם הכוויות.

אני מצטערת אהוב שלי, סליחה. אולי יום אחד תסתכל על ההחלטה הזו ותראה כמה טוב היא עשתה לנו.

אוהבת אותך תמיד

ועוזבת את היד

סליחה.