ערב נשים אלכוהולי מוביל לפליי פארטי קטן, בו אחת המשתתפות מגלה על עצמה דברים חדשים. 7 דקות לקרוא את כל הסיפור, בערך 2 דקות לכל חלק. מקווה שתהנו. תגובות בשמחה.
-------------------------------------------
יש לו שיער כל כך נעים. הראש שלו היה בחיקי וכשהוא הזיז אותו קצת השיער הרך שלו ליטף לי את הירכיים הפנימיות.
"דפנה תיכף תהיה פה," אמרתי. דפנה זה לא השם האמיתי שלה, פשוט לא רוצה לחשוף פה סודות. הוא הינהן והשיער שלו שוב ליטף לי את הירכיים. "חכה לנו בחדר, אני אקרא לך."
זה קרה כי שתיתי קצת יותר מדי ונהניתי הרבה יותר מדי. דפנה ואני יצאנו לסיבוב בעיר ואיכשהו נפלט לי כל הסוד של מערכת היחסים שלי ושל X. אני מכירה את דפנה כבר הרבה שנים, אולי היא אפילו החברה הכי טובה שלי, לא החלטתי. אבל איכשהו אף פעם לא שיתפתי את הצד הזה שלי, השתלטן. אולי היו כאלה שניחשו, אני לא יודעת, לא דיברתי על זה עם חברים. אבל איך שזה יצא לי מהפה העיניים של דפנה נדלקו. אז סיפרתי לה קצת, והיא כל הזמן רצתה עוד עד שבסוף הזמנתי אותה לבוא לראות. ידעתי שזו טעות, ידעתי, אבל הכל היה כל כך נעים וכיפי וזורם ולא יכולתי להגיד לה לא.
כשחזרתי הביתה חשבתי מה להגיד ל-X. הוא הכיר את דפנה, לא מאוד טוב, אבל הכיר. ואם אני הייתי דיסקרטית הוא היה פי מאה. להגיד שזה יכול להיות מביך זה האנדרסטייטמנט של המילניום. נכנסתי למיטה עם מחשבות קצת מבולבלות ורגע לפני שנרדמתי פתאום הרגשתי שכל הרעיון מחרמן אותי נורא. מחרמן אותי כל כך שלא הצלחתי להירדם. המחשבה להציג את X בפני דפנה, להעניש אותו ואולי לתת לה לשחק בו קצת הרטיבה אותי. מזל שספריית הצעצועים שלי ממש ליד המיטה.
דפנה עשתה את הצילצול הקבוע שלה בדלת. קצב של איזשהו שיר שהיא אהבה בצבא. הייתה לה חולצה מכופתרת פרומה בכפתורים העליונים. התחבקנו בכניסה וקראתי ל-X לבוא. הוא בא מהחדר וניסה להסתיר את המבוכה. עוד היה אפשר להעמיד פנים שזה סתם ביקור חברים רגיל. חוץ מדבר אחד. הלבשתי אותו בתלבושת של משהו בין חשפן לנער בית ספר אנגלי. מכנסיים מחויטות, נעלי עור וחולצה לבנה מכופתרת עם שרוולים קצרים ופפיון. רציתי שמצד אחד זה לא יהיה יותר מדי זנותי ומצד שני שיהיה ברור מה הולך לקרות.
"מה שלומך קינקי? תביא חיבוק!" דפנה אמרה. לדפנה היה את החיוך הכי מאיר בעולם הזה, היא הייתה יכולה להיכנס לשבעה ולשנות את כל האווירה בחדר. היא הושיטה ידיים ל-X שעמד קפוא במקום. הפנים שלו החליפו צבעים בין מבוכה להלם. ידעתי מה הוא חושב. עד היום רק אני קראתי לו קינקי, זה היה השם שלו ביננו. עכשיו שגם דפנה יודעת, מה יכול להיות שגיליתי לה עוד? ראיתי את המוח שלו רץ בין כל האפשרויות המבעיתות בזמן שדפנה עטפה אותו בחיבוק. השתדלתי לא לתת לחיוך שלי להתפרץ.
דפנה ואני התיישבנו ליד שולחן האוכל לפטפט. למרות שהיא הייתה עליזה כמו תמיד שמתי לב שהיא לחוצה קצת. יכולתי להזדהות, גם אצלי היה משהו בין עצבנות לציפייה, אבל לפחות אני ידעתי מה הולך לקרות, פחות או יותר.
"אתה יכול להביא את היין," אמרתי לקינקי. בוא נקרא לו ככה מעכשיו, זה יהיה יותר פשוט. X נשמע קצת כמו רובוט. הוא הלך למטבח וחזר עם יין לבן מקורר ושתי כוסות.
"תישאר פה," אמרתי ועשיתי לחיים עם דפנה.
"אני יכולה להתרגל לרמת השירות," דפנה אמרה.
עשינו קצת סמול טוק. סוג של תחרות לראות מי תישבר ראשונה. דפנה שתתה קצת מהר מידי וקינקי היה הבאטלר המושלם, מזג כל פעם עוד איך שהכוס התרוקנה.
"אז מה?" דפנה אמרה אחרי הכוס השלישית.
"להתחיל?" שאלתי.
"בשביל מה אנחנו פה?" דפנה צחקה.