סיפורים פה

אמרתי לקינקי לקום. הוא נעמד ליד השולחן עם הגב לדפנה. הפנים שלו היו אדומות לגמרי. הוא בקושי הצליח להסתכל עלי.

"טוסיק של הביוקר," דפנה אמרה בזמן שבהתה.

קרצתי. "מוזמנת לגעת."

דפנה הניחה את הכוס שלה על השולחן וכחכחה. "הוא בסדר עם זה לגמרי. נכון קינקי?"

ליטפתי לו את הלחי. רציתי לחבק אותו, להקל עליו, אבל מצד שני גם לדפנה היה לא פשוט ולא רציתי להרוס את הסיטואציה. זה היה אחד הרגעים המחרמנים של החודשים האחרונים. היא התחילה לגעת בטוסיק הזקור שלו. בהתחלה צד אחד, אחר כך השני. התנועות שלה היו מגושמות, לא טבעיות, אבל כשהיא ראתה שקינקי לא מגיב ואני מרוכזת בו היא נרגעה. היא חפנה לו את שני הצדדים. קינקי בקושי הצליח לנשום.

שמתי ידיים על המותניים של קינקי. "תסתובב." עזרתי לו קצת.

דפנה הסתכלה לו על הפנים. "אוי מסכן שלי. אתה ממש נבוך, לא נעים לי."

"נבוך, נבוך, אבל תראי פה." תפסתי בשני הצדדים של התחתונים והחלקתי אותם למטה עד הברכיים. ליטפתי אותו מהאשכים עד האטב. "קינקי שלי הוא אקסיביציוניסט."

עכשיו דפנה הסמיקה, ואז היא התפוצצה מצחוק. "מה זה על הקצה שם?"

"די, אני לא מסוגל יותר," קינקי אמר.

קמתי ונישקתי אותו על הכתף, איפה שהיא מתחברת לצוואר. קירבתי את הפה שלי לאוזן שלו. "ששש, זה יהיה שווה את זה." ליטפתי לו את הבטן והושטתי לדפנה את הכפתור.

"מה זה?" היא שאלה.

"תלחצי," אמרתי וקינקי התכווץ מציפייה. הוא התקפל קצת כשדפנה לחצה.

"לא הבנתי." היא לחצה שוב.

"איי!!" קינקי סימן לה לעצור.

"קצת עונש כשהוא לא מתנהג יפה," אמרתי לדפנה.

"אבל הוא מתנהג ממש יפה."

"גם על זה הוא נענש לפעמים."

"לא אמרת שזה עם שוט?"

"לפעמים." הורדתי לקינקי את האטב מהזין, הוא לקח נשימה פתאומית. זה הכאיב לו תמיד כשזה ירד. הוא הסתובב אלי ונתתי לו חיבוק, הזין שלו קצת הכתים לי את השמלה. ליטפתי לו את השיער. "שניה." סימנתי לדפנה לשבת על הספה. נתתי לקינקי נשיקה על השפתיים ואז, כשהוא טיפה נרגע, פתחתי לו את כל הכפתורים בחולצה וזרקתי אותה על אחד מהכיסאות. עכשיו הוא היה רק עם הפפיון. הסתכלתי לו בעיניים והעברתי יד על החזה והבטן השרירית שלו. מזווית העין ראיתי את דפנה מתעסקת בטלפון שלה.

"עכשיו יש לנו הפתעה בשבילך," אמרתי.

דפנה שמה את הטלפון חזרה בכיס. "איזה כיף! מה עושים?"

"קינקי הפקות מציגיייייים – שעת כושר!"

"רד לפלאנק," לחשתי לקינקי באוזן. הוא נעמד בפלאנק, השרירים שלו בידיים ובכתפיים בולטים והישבן זקור. שיניתי מקום ועמדתי כך שכפות הרגליים שלי יהיו בין הידיים שלו. "עכשיו רד," אמרתי. הוא ירד. נופפתי קצת באצבעות הרגל והוא נתן לה נשיקה קטנה. "ולמעלה." הוא עלה. "למטה." עכשיו נשיקה לרגל השניה. "ועכשיו עם קצב. אחת." למטה. "שתיים." למעלה. "שלוש." למטה. "ארבע." למעלה.

"אני יכולה גם?" דפנה שאלה.

עשיתי לה תנועה של יאללה. "חמש." דפנה אמרה. "שש. שבע. שמונה. תשע." כאן היא עצרה. "יו, איזה מציקים. מהעבודה, סורי." היא שלפה את הטלפון והתכתבה קצת. השרירים של קינקי התחילו לרעוד אבל לא רציתי לשחרר אותו. היה משהו סקסי בזה שהוא עמד להתמוטט. והאמת שהנשימות שלו על כף הרגל גם היו נעימות.

"עשר," דפנה אמרה. קינקי נאנק ובקושי הצליח להרים את עצמו למעלה.

"כל הכבוד, אני ממש מרגישה מוטיבציה לכושר," אמרתי לו. "עכשיו משהו אחר." התיישבתי ליד דפנה על הספה.  "תעמוד שם, ליד הקיר, בפרופיל אלינו. כן, ככה. ותראה לנו איך אתה עושה ברכת השמש."

הוא מתח ידיים לשמיים וגם הזין שלו כיוון לשם. דפנה שמה את הראש שלה מאחורי הכתף שלי והסתירה צחקוק. נתתי לה מכה קטנה על היד. "ששש". קינקי התכופף, ירד לרצפה, כמעט בשכיבה, התמתח למעלה בכלב שמביט למעלה ואז עבר לכלב שמביט למעלה וחזרה לעמידה. "עוד פעם."

הפעם כשהתחיל קמתי אליו וכשהגיע לכלב שמביט למטה נעמדתי מאחוריו, החזקתי לו את המותניים ונצמדתי אליו. "תעצור פה." דפנה צודקת, באמת יש לו אחלה טוסיק. אח, אם היה לי סטראפאון עכשיו...עשיתי תנועה לדפנה לבוא והיא נעמדה לפניו. "גם לדפנה מגיע."   

קינקי מתח את הצוואר ונישק לדפנה את כפות הרגליים.

"עכשיו תשלים את הסדרה." הוא המשיך וכשהגיע לכלב שמביט למעלה שמתי לו רגל על הטוסיק, שיעצור. המבט שלו היה קצת מתחת למפשעה של דפנה. ראיתי ששניהם מבינים את הפוטנציאל של התנוחה. דפנה הסתכלה עליו, ואז עלי, וקצת הסמיקה. הנשימה של קינקי שוב התקצרה.

בדיוק אז הטלפון של דפנה שוב רטט. היא הוציאה אותו קצת באלימות מהכיס והציצה במסך. "די אתכם! אני חייבת ללכת, צריכים אותי בבית חולים," דפנה אמרה. "אני לא מאמינה, איזה בעסה. ס'עמק, ס'עמק, ס'עמק!"

------------------------

זהו לעכשיו. לא רציתי להאריך יותר מדי בעידננו ה-ADHD כדי לא לבאס את הקהל. אבל יהיה המשך בו החבורה תתכנס שוב למשחקים אפילו יותר מעניינים. מקווה שנהניתם.