שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

דפוק בקטע טוב

הכול דפוק
וזה ממש בסדר

וכאן המקום שלי להעלות הגיגים שאני רוצה לתרגם לטקסט
לא הכול על אותו אדם
ולא, שום דבר לא נכתב בגדר פנטזיה, הכול קרה במציאות
לפני 6 חודשים. יום שבת, 16 באוגוסט 2025 בשעה 3:23

הינני מונחת בפניך

עקודה

על מזבח שבניתי בין לילה

זה היה לילה גדול

 


לילה של תשוקה, של מחשבות, של רצון להתבטל

להניח אותי כקליפת השום למרגלות תיפארתך היוקדת עליי כשמש

ואין לי מחסה

 


וארצה לתת לך את הכוכבים ומים ושמיים

ולהניח אותי, דוממת, קשובה מסורה

לשימושך

 


ואני פרוסה, נים לא נים, זה היה לילה ארוך של החלטה

והינה הקיץ הבוקר ומצא אותי חלוטה

להיות אני לך, להקדיש את קיומי לשרת ולתת לך אלוהיי כל פיסה מבשרי

 


מי יתן ותבוא ותיטול, או אז אהיה שלמה

לפני 7 חודשים. יום רביעי, 13 באוגוסט 2025 בשעה 4:54

נדדתי חיים שלמים, עם תרמיל מרופט עמוס בי
ואני הרבה
אולי יותר מידי
חלומות, מילים, חפצים, חוויות, בובות, שירים, אהבה עד בלי די
והתרמיל התבלה וחיפשתי חוט כדי לתפור ולשמור על כל האני שם בפנים
אבל במדבר יש רק שמיים וחול
אז הבטתי בי נוזלת מבעד לחורים שנפערו בו ושתקתי בהכנעה
ממשיכה לנווט בין "פאטות מורגנות" ולחפש מים ואולי תרמיל חדש

נזלתי על האדמה הלוהטת
חלקים חלקים
סופת החול הבאה תקבור אותם תחתיה והם ייעלמו

וכשמיששתי את התרמיל והרגשתי כלום וריק בפנים הבנתי שכלו כל הקיצין ואאלץ לסור לעיר ולהשיג אני חדשה
הויתור על המדבר הגדול והחם היה קשה
אך נגמרו לי הכלים להמשיך להיות כלום במדבר היפה הזה

 

שוטטתי בעיר יחפה
מחפשת אחר אני חדשה

ובחיפושיי מצאתי אנשים
מיוחדים
ואחד, מיוחד במיוחד,
מצאתי אדם שיש לו תרמיל משלו ואפשר לאט לאט להעביר לשם את החפצים שהם אני
אדם שנטל את אוצרותיי הדלים בזהירות וסידר אותם בשקט ובביטחון במקום משלהם
אדם שבלי מילים ביקש ממני קצת פחות לסחוב ונטל ביד מיומנת מהנטל שלי

וחשבתי עליו, ועל טיפה של שקט שנהייתה לי בלב
תהיתי איך הוא נראה אותו האדם
ואיך אוכל לגמול לו
אולי יום אחד הוא יספר לי איך אוכל לשקף לו את התודה על האני החדשה שמתהווית, על השקט ועל זה שהקיום שלו מחזיר לי את היכולת להיות טובה יותר

מעניין אם המגע שלו מרגיש כמו המילים שלו
מעניין אם יש בכלל דרך לגמול לו
מעניין אם הוא ירצה שאגמול לו
אני רוצה להיות גמלנית טובה
לזה נועדתי

 

אולי לא אראה אותו לעולם 

והוא יעלם 

משאיר אחריו תרמיל אחד קטן בשבילי להמשך הדרך 

ואולי אראה אותו 

והוא יעזור לי לתפור תרמיל גדול וחזק שלא יתפורר גם אחרי שנים רבות של מסע 

לפני 7 חודשים. יום ראשון, 10 באוגוסט 2025 בשעה 1:25

לא היה שם משפט 

 

הוא לא אמר כלום 

הוא רק כופף אותי קדימה בתנועה אבירית, מצמיד את הראש שלי  לשיש הקר, והמהמם המהום מרוצה שאומר ״יופי ככה אני אוהב אותך עכשיו, חור״

הפשיל לי את החצאית,

הסיט את התחתון,

החדיר לי 2 אצבעות,

זיין אותי בתנועות הגסות והחזקות שלו עד שהרגליים שלי רעדו והמוח נשפך בטיפות בין הרגליים וביקשתי יפה רשות לגמור

אישר לי לגמור 

ואז הוציא אותן והלך להכין לעצמו קפה במים שרתחו בינתיים 

 

 

לפני 7 חודשים. יום שני, 4 באוגוסט 2025 בשעה 6:41

הבעיה בלגמור בטירוף מזיון טוב ממש 

זה שאחר כך כשאת חרמנית ואת לבד והמזיין שעושה אותך שלולית רחוק ועסוק

לא בא לך בכלל לאונן 

אז את טובלת בחרמנות של עצמך והכוס שלך רטוב והגוף שלך משתוקק אליו 

ובמקום לעשות דברים חשובים את יושבת ובוהה בסרטון שלו ומפנטזת פינטוזים

 

אני רטובה 💦🫠🫣 

לפני שנה. יום ראשון, 27 באוקטובר 2024 בשעה 13:26

אני לא מזויינת בעמידה

 

תמיד בציורים יש בנות נורא יפות עם שושנים בלחיים ועיניים עצומות ופה פתוח

שעומדות עם גב לקיר

ומולן בנאדם שביד אחת דואג לוודא שישארו צמודות לקיר ועם היד השניה עושה להן דברים נעימים בפושפוש, דברים שעושים שושנים בלחיים 

 

הוא אף פעם לא מזיין אותי בעמידה

 

חשבתי על זה פעם בזמן שחיכיתי יפה על ארבע בזמן שהוא מאחוריי מפשפש לי בגוף 

 

אחרי שהוא סיים לפשפש הוא זיין וזיין והפך אותי לאוסף מפואר של חורים לשימושו הבלעדי

אחרי שהוא סיים לארגן את האיברים הפנימיים שלי מחדש ואישר לי לגמור אלף אלפים פעמים

אחרי שהוא סיים להסתכל עליי במבט אדיש כשאני מוטלת תחתיו וגומרת את נפשי למוות

 

אחרי שגמרתי לגמור והוא חיבק אותי וקמנו מהמיטה כדי להתקלח ולשבת קצת על הספה לפני שאני הולכת הביתה

כשקמתי

והוא פנה אליי ואמר משהו

ואני לא הצלחתי לקלוט מה המילים מרוב שהייתי מבולבלת מרוב גמירות והשיער שלי היה סתור והיו לי דמעות של מיליון רגשות בעיניים והפושפוש והטוסיק והלב שלי ריחפו על עננים קרוב קרוב לאלוהים

 

ובקושי הצלחתי לעמוד כמו בת אדם על 2 רגליים 

 

 

אז הבנתי למה הוא לא מזיין אותי בעמידה

 

 

לפני שנה. יום רביעי, 23 באוקטובר 2024 בשעה 12:09

המעבר החד הזה בין האלגנטיות בה הוא מבקש ממני לדחוף לעצמי אצבע בטוסיק 

ואז מבקש ממני לדחוף אצבע נוספת

ולא שוכח להוסיף בבקשה

 

לבין הרגע שבו הוא מוסיף גם אצבעות שלו

גסות, גדולות, חדות, לא מתחשבות, לא מתנצלות

 

המעבר הזה

האצבעות האלה

אלוהים אם אתה קיים תודה 

 

 

 

לפני שנה. יום חמישי, 10 באוקטובר 2024 בשעה 14:16

וכשאבכה ואתחנן שזהו

ושאני לא יכולה יותר 

תמשיך

 

וכשהאורגזמה תשלט עליי שוב

תשאל באדישות

מי קבע שאת לא יכולה יותר?

תראי איזה יופי את גומרת 

 

 

לפני שנה. יום חמישי, 22 באוגוסט 2024 בשעה 8:43

כן,

אני אכתוב כאן משפטים שהוא אומר לי כי בא לחזור ולקרוא אותם

שוב 

ושוב 

ושוב 

 

תביא לכאן את הפות שלך זה משפט יפה ללב שלי 

 

לפני שנה. יום רביעי, 14 באוגוסט 2024 בשעה 12:49

פעם חשבתי שאני בת אדם של אורגזמה אחת ודי

כשהייתי גומרת אז זהו,

אסור היה לגעת בי יותר

.

.

.

.

 

כשהכרנו הודעתי לו שידע שאני בנאדם של אורגזמה אחת ודי

הוא לא ענה

הוא רק גיחך

 

ואני חשבתי לעצמי בלב שהוא כבר יראה, הוא יראה שאחרי שאני גומרת פעם אחת אין סיכוי ליותר

 

הוא יראה שאני מיוחדת

.

.

.

לא הוא לא ראה שאני מיוחדת,

הוא פשוט ביקש ממני לספור בקול את האורגזמות ולא לזוז

זזתי, מאוד מאוד זזתי והשתוללתי וסגרתי רגליים ופתחתי ונעתי לכול כיוון אפשרי, מנסה להאבק בו ובמה שהוא עושה לי בגוף

ניסיון מועד מראש לכישלון

 

אבל לספור יפה ובקול ספרתי

בקול, מאוד בקול

 

היו שם בוודאות יותר מעשר אורגזמות, חלקן התחברו אחת לשניה ויצרו אורגזמה גדולה, חלקן קרו בהפסקות, חלקן גרמו לכל מיני חלקים בגוף שלי לרעוד 

חלקן מחקו לי את המחשבות

לחלקן היתלוו כוכבים, חלקן עלו בהדרגה ואז התפוצצו עמוקות וארוכות

חלקן היו פתאומיות, הן קפצו מולי כמעט יכולתי לראות אותן מתפוצצות כמו קונפטי 

 

השתוללתי ממש, עשיתי בלאגן 

הוא ציין את זה בטון הכי אדיש בעולם 

 

הוא לא התרשם בכלל,

ורק הקפיד לוודא שאני סופרת וזהו 

 

היום אני כבר לא בת אדם של אורגזמה אחת ודי 

 

 

 

לפני שנה. יום שלישי, 6 באוגוסט 2024 בשעה 8:54

שיהיה מעליי

שאהיה תחתיו

מולו

על הגב

מחזיקה יפה את הרגליים פשוקות

פרושה כמו מתנה

כמו שהוא ביקש

 

שיראה בי אוסף של חורים

 

שידבר איתי

תוך שהוא מצמיד אותי למיטה

שיסכים איתי

"כן, כואב לך" 

שימשיך להכאיב

 

שיהיה אמפטי

וקשוב

לזה שאני אומרת

שגמרתי מלא 

ושרגיש לי הפושפוש 

אבל לא יעצור אפילו לשניה מלגרום לאורגזמות לקרות 

 

שינהל איתי שיחה

בטון אדיש 

שישאל

ומי אמר שאת לא יכולה לגמור כל כך הרבה?

בזמן שאני צורחת את נישמתי שם תחתיו בגמירה מספר מיליון ומצהירה נואשות שזהו

אני לא יכולה יותרררררר 

 

 

וכשאני לא משתלטת על מה שקורה לי בגוף

שיסכם את הכול במשפט

את לא צריכה להשתלט על כלום