מנקה בעירום את הבית לשישי (כהרגלי) , מרגישה שאני צריכה לשלם לעצמי כבר על התענוג והעבודה הקשה הזו .
מנקה בעירום את הבית לשישי (כהרגלי) , מרגישה שאני צריכה לשלם לעצמי כבר על התענוג והעבודה הקשה הזו .
קצת זיעה מישהו ?
היה לי שכן שגר ממש כמה ביניינים לידי ובמקרה תמיד היה בדרכי הקבועה שלי לבית קפה האהוב עליי , כל פעם שעברתי שם שלחתי לו הודעה וישר עליתי אליו (בוקר , צהריים ולילה לא משנה מתי.. ) ירדתי לו כמה שיותר זמן ופעמים שהוא יכל להכיל , כמו שאני אוהבת , כמובן שהוא מילא לי את הגרון בכל טוב , ואז הלכתי לי והמשכתי בדרכי .
מתגעגעת לסיפוק היום יומי שלי מאוד :(
אני רואה אותך
אני קוראת אותך
אני מתענגת על מה שאתה כותב ,
זו אולי לא אמורה להיות ההרגשה , אבל אני אוהבת את זה .
אתה שלי ,
גם אם אותך זה מבלבל לפעמים .
אני לא קנאית , אני רכושנית ואני לוקחת בעלות על מי ששלי 😄
אני מפחדת שזה הכל
אני מפחדת לעשות החלטות לא נכונות שישפיעו על העתיד שלי
אני מפחדת שאני לא אמצא מישהו שישלים אותי באמת
אני מפחדת להתפשר
אני מפחדת להתחתן להתגרש ולהתחרט על העבר
אני מפחדת שאם עכשיו אאבד מישהו שטוב בשבילי לא יגיע אחר
אבל לא טוב לי . אני מרגישה כלואה , חנוקה
אני עוד רוצה לחקור , לחוות.
אני בת 22 עוד שנייה וכבר מבולבלת .
דרכי בעולם המופלא הזה התחילה לפני שנה +- ,
אדם נפלא שהיה חלק מחיי הכיר לי את הקצה ואני קפצתי פנימה איתו ולבדי לפעמים .
חווינו וחקרנו לבד וביחד וזה היה מדהים.
מרגיש לי שטעמתי רק מההתחלה ואפילו לא חצי ממה שיש לעולם הזה להציע , ואני רעבה לעוד…
כרגע בחיי אני בזוגיות עם אדם שאוהב אותי כלכך שזה מפתיע אותי לפעמים , אדם שרואה איתי עתיד. שרוצה איתי עתיד. ויתן לנו חיים טובים עם הרבה אהבה בתוכם.
אבל הוא שונה , לא מכיר או מנוסה כלכך בעולם הזה ובכללי במיניות.. ואני נכבתי ללא שליטתי . משהו שלא קרה לי לפני .
התשוקה שלי נעלמה החשק שלי נעלם ואיתה הגיע הפחד
הפחד מהעתיד
הפחד מהחלטות
הפחד מעצמי .