בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלקת גן עדן

אז לפני 16 שנה עשיתי סיבוב בסצנה, בעיקר בשביל המסיבות, בעיקר בשביל להרגיש מוקפת באהבה וקבלה. חשבתי שזה נשאר מאחורי עד שלפני יומיים פגשתי אותו. החיבור הזה מציף כל כך רגשות ומחשבות שפשוט חיפשתי מקום לפרוק, בעיקר שמאז שחזרתי בתשובה כל הסביבה שלי..לא בדיוק תבין..לא יודעת כמה הוא יישאר, אבל הוא בהחלט פתח לי שער לשביל חדש..
לפני שבוע. 11 באוקטובר 2024 בשעה 14:29

וואו 

וואו

וואו

וואו

שלמותתתתתתת

אתמול נזכרתי למה נכנסתי לBDSM...אני לא מדברת על למה חזרתי עכשיו או אפילו על הסיבוב שלי בגיל 19.. אתמול שוב הרגשתי כמו ילדה בת 16 עם עולם חדש לרגליה.. התלבושות, הצבעים, האהבה האין סופית לצד כאב מענג..היופי..

טוב טוב נחזור אחורה.

כבר בבית אפפה אותי תחושת התרגשות והתכנסות רגשית. הייתי מאוד ממוקדת, השתדלתי לנקות את עצמי מעצמי ולפנות לו (Blue eyes) שוב מקום, כאשר למרות שהיינו בקשר, סשן ממש אמיתי לא עשינו מאז היומולדת של רועי בעל הנס בדאנג'ן, מה שהרגיש כמו הסטוריה רחוקה.

שנינו הספקנו לעבור בינתיים דברים עם עצמנו וידעתי שיידרש טיפה כיוונון לחזור לעצמנו ולחיבור המדויק שהיה לנו.

עמדתי במקלחת ושטפתי מעצמי מחשבות ורצונות והפשטתי את נפשי למצב הפגיע שאני אוהבת לשים מולו. וכך בנפש עירומה ולב פתוח התחלתי להתלבש ולהתארגן. לא ידעתי מה בדיוק בא לי, אז שמתי מספר אפשרויות בתיק והחלטתי לתת לו לבחור. אני אוהבת את היכולת שלי לכבות את המח שלי לידו. הוספתי עוד כמה דברים לתיק שהכנתי מבעוד מועד, התאפרתי וזרקתי על עצמי שמלה ויצאתי לכיוון. 

הגעתי באזור 20:30 הישר אל תוך משבר של אובדן המכשיר הנייד שלו שנגמר תוך שתי דקות ועלינו אליו .

בבית הוא פנה למקלחת ואני פניתי לשטיפת הכלים שעמדו על השיש. אני שונאת לעשות כלים, ועדיין אוהבת לעשות כלים אצלו בבית, זה נותן לי תחושת שייכות גבוהה מאוד לבית שלו כמסגרת. וזה לא שיש לי שאיפה להקים איתו בית, אבל איכשהו זה מרגיש לי מאוד אמיתי ואינטימי כשאני נכנסת למקום הלא מושלם ולא מסודר ומשאירה את חותמי על הדירה.

הוא יצא וראה שכמעט סיימתי. הוא עמד מאחורי עירום ולחש לי "נהדרת" וצמרמורת אחזה בי במורד עמוד השדרה. "תשטפי את הידיים מהסבון" לחש והושיט לי מגבות נייר. הוא הוביל אותי לחדר השינה ונשכב על המיטה, סימן לי תלרדת על ארבע למולו ולהתחיל למצוץ.

התגעגעתי למגע שלו בתוך הפה שלי, השלמות האנטומית..הצבע, הצורה, התחושה.. פשוט שלמות..הרגשתי את שרירי הירכיים שלו רועדים וידעתי שאני עושה עבודה טובה. המשכתי לינוק אותו תוך כדי משחקים סיבוביים יצירתיים עם הלשון שגרמו לו להשתגע עד שהרגשתי את הפה שלי מתמלא בו ושאבתי את הכל שלא תישאר טיפה...

הוא שכב על הגב מסוחרר ואני, מאושרת, עשיתי לו הופעות בסגנון סרטוני טיקטוק יחד עם השירים שהתנגנו באזור המטבח מהנייד שלי.

התפקסנו על הזמנים וזירזנו את ההתארגנות ליציאה. עשיתי לו תצוגת אופנה ומכל האפשרויות הוא בחר באפשרות שRed dom אמר לי שהוא היה רוצה שאני אשים.

נסענו ובדרך ניהלנו שיחות עמוקות, הפעם לא ברמה רעיונית אלא ברמה האישית. הכרתי לו צדדים בי שהוא אולי הסיק אבל לא ידע בוודאות. מצאתי גם את הפתיחות לחלוק איתו דברים שאני חושבת עליו בצורה כנה ואמיתית והרגשתי בפנים איך הלב שלי נצמד לשלו עוד יותר..

הגענו. 

"עכשיו אני מבין מה אמרת לגבי האיחור" הוא אמר

בצהריים כששאל אותי מתי צריך להיות שם, אמרתי אני שמתחיל ב23:00, וא י משתדלת לכוון לפתיחה כדי שאאחר רק בשעה. ואכן השעה הייתה חצות כשעמדנו בפתח המקום, ופתאום שנינו כמו שני ילדים בכניסה ללונה פארק עם לסת שמוטה ועיניים פעורות לרווחה..

הוא ביקש שאוציא מהתיק את הרצועה וחיבר אותה לקולר ואני נעטפתי בתחושת חמימות של להיות שוב שלו. 

התחלנו ללכת וכמעט במיידי ראיתי את ונוס יקירי שהחלפת המילים האחרונה בנינו השאירה לי תחושה לא נעימה. לא היה משהו בפועל ולא רבנו, רק טעם מר שלי עם עצמי. כמה מתאים, הרי הוא היה זה שאמר לי את המשפט "אני מרגיש שמערכת היחסים בנינו מתנהלת 90% בתוך הראש שלך" לפני בערך עשור וחצי.

אמרתי לBlue eyes שיש חבר מולי שאני רוצה לומר לו שלום. הסתכלתי על ונוס והוא חיבק אותי. הוא הציג אותי לצעירה היפה שלידו והזכיר בפניה ובפני Blue eyes את היכרות רבת השנים שלנו כאשר שנינו עם חיוך נוסטלגי והמרירות נעלמה כלא הייתה. אמרתי לו שאני שמחה מאוד לראותו והוא ציין שהוא קרא שאהיה מה שעזר בין השאר בהחלטה להגיע, מה שהחמיא לי בטירוף.

המשכנו את הסיבוב כאשר הוא מוביל אותי ברצועה. מכל פינה פרצופים מוכרים האהובים, כולם יפים ומחוייכים. כל פעם אני נצמדת אליו "אני יכולה לומר שלום לחבר/ה מולי?" מה שחיזק לי את תחושת הבעלות שלו. כמה דק' לתוך הסיבוב ועוד לפני מציאת שמירת החפצים נתקלנו בממתקית המלכה הבלתי מעורערת 😍 "או אתכם חיפשתי, רק עכשיו הגעתם?", מה שנאמר בהקשר של סשן מדיקל שחיכיתי לו כבר כמה ימים. היא הסבירה לו היכן שמירת החפצים ואנחנו שמנו את הדברים ועשינו סיבוב קצר ונפעם. הגודל, המופעים, המקצועיות, תחושת המרחב הבטוח, הנעימות, החביבות שמוקרנת מכל עבר..הכל הקיף אותנו ואנחנו כמו ילדים מנסים לספוג את הכל. ראיתי את האור בעיניים שלו והחיוך שלא ירד מהפנים ונהנתי לראות אותו נהנה כל כך מההופעות והסשנים הפומביים. עברנו בפליי רום וראינו אנשים נהנים במקסימום ואני השתדלתי להסתכל כדי להבין מה קורה ומצד שני לא להתפס כ"בוהה" קריפית. נורא עזר כשהוא כופף אותי על אחד הדרגשים והתחיל לתת לי ספאנקים לפרוק קצת את המתח מהאווירה. דחף לי אצבע וצבט אותי צביטות גסות בתחת בין הספנקים מה שגרם לי לרקוד לו על האצבע נאנחת מכאב ועונג.

אחרי כמה דק' קצרות המשכנו את הסיבוב לכיוון החצר חזרה אל ממתקית ורמת ההתרגשות שלי כבר הייתה בשיא.

ממתקית הורידה לנו ספסל צר שבולט החוצה. הוא התיישב ונשען על הקיר ברגליים פסוקות על הספסל ואני מולו יושבת על הספסל ברגליים פסוקות ידיים על הירכיים שלו והראש על החזה שלו. נשמתי אותו אלי ולא יכולתי להרגיש בטוחה יותר בינו לבין ממתקית.

קבענו שנעשה בגב וממתקית החלה להכין את השטח במקצועיות. מהרגע שהתישבתי מבחינתי הסשן החל. הרגעים שבהם אני מריצה בראש את העובדה שעוד רגע מתחילים..אני כבר שם. 

המחטים החלו להכנס אחת אחרי השנייה. דקירות קטנות אחת ועוד אחת ועוד אחת כאשר אני שואפת אוויר חדש בין לבין ונושפת החוצה בכל דקירה מחדש. הקצב הדהים אותי ובלי לשים לב החלה כבר להיווצר צורה יפה. אחרי בערך 23 מחטים חשתי שהשטח מצטמצם, ממתקית עצרה לרגע ואני ניצלתי ושאלתי אם היא רוצה לעבור לצד השני והיא ענתה שכן.

בצד השני היו פחות מחטים אבל התווספו חרוזי סמיילי צבעוניים שגררו התעסקות שהתעלתה ב6 מחטים על ה23 מהצד השני.

אחרי 29 מחטים עצרנו.

לאורך הסשן, Blue eyes שהספיק להכיר את הזונות צומי שאני לחש לי באוזן "את לא מבינה כמה אנשים מסתכלים..כולם מתלהבים..את לא מבינה איזה יפה זה.." הוא כבר מכיר מהסשן הפומבי הקודם שלנו שצופים מעלים לי את יכולת הסבל פי כמה 🤭

להלן התוצאות 🤤😃😍

 

החלק הקשה באמת עבורי במדיקל זה הוצאה של המחטים, בנינו זה החלק הכואב באמת. ממתקית שאלה אם אני מוכנה והתגובה הייתה כנה "לא, אבל אין ברירה חייב להוציא 😬". גם כאן נהנתי מהעבודה המקצועית של ממתקית ומטיפול מעולה בטיפה דימום שהיה ביציאה. 

הוא הסתכל עלי בהתלהבות ואני נמסתי לי. שאלתי אותו אם אפשר לשתות עכשיו בירה (אסור אלכוהול לפני מדיקל) והוא אמר שהרווחתי ביושר את הכוס. 

נכנסנו חזרה פנימה ונתקלתי בחברה עם בן הזוג שלה בהפסקה בין סשנים. הוא הסתכל על הציוד והרים ספנקר. הוא הסתכל עלי והיא הבינה שהוא רוצה לנסות, מהיכרותה איתי אמרה לו "לא זה, יש בפנים ברזל זה כואב", היא נתנה לו אחר והוא ניסה אותו. בן הזוג שלה חזר והראה לו כל מיני כלים שהוא שמח לנסות עלי. הוא כופף אותי על הדרגש והחל להצליף בשוט, ספנקר, קיין..בשלב מסוים שוב החדיר לתוכי אצבעות תוך כדי המכות והתחושת עונג התמזגה עם הכאב בהלימה מושלמת..רמת האובר וולמינג הציפה. רצינו לעשות הכל וכמה שיותר מזה. החברים סיימו את ההפסקה ואנחנו החזרנו להם את העמדה והמשכנו בדרכנו לחוויית הפליירום. 

באותו נושא מזווית שונה - ראיתי אתמול ככ הרבה סקס שהרגשתי שעוד קצת ואני עלולה להיכנס להיריון מהעיניים. 

אבללל באמת שגם הדבר הכל כך אינטימי הזה, גם כשנעשה 20 ס''מ ממך, נעשה בצורה כל כך מכבדת ואינטימית שמעבר לזעקות האורגזמיות המחרמנות שנשמעו מכל עבר, זה היה פשוט כיף לראות. זוגות שמצליחים לשמור על המסגרת והדינמיקה המינית ולהנות במקסימום אחד מהשנייה גם בפומבי.

שנינו היינו חמים והוא הוביל אותי אל המיטה. הבטתי אל הגבר לימיני וראיתי חבר מזיין בדוגי את בת זוגו, עשיתי שלום קטן ומעט מעט מובך עם היד וחזרתי להתרכז בגבר שלי.

הוא התיישב ומשך אותי לרצפה למציצה עמוקה, אחר כך השכיב אותי על הגב והתיישב עלי כשהזין שלו בתוך הפה שלי, תוך כדי שהוא משחק לי בכוס ואני מתחרפנת. אחרי אדג'ינג מצד שנינו הוא קם והורה לי להתלבש. חזרנו להסתובב במרחבים, נהננו מההופעות ומהחברה והסביבה המדהימה. 

אחרי עוד מינגלינג הוא תפס אותי בוהה בעמדה של הנרות ושאל אותי "מה הכי בא לך עכשיו?" הסתכלתי מלמטה בעיניים מזוגגות "פלוגר" 

הוא חייך ומשך אותי חזרה לפליירום, הניח אותי במתקן הזה ששמים את הראש והידיים 

נהנתי מהעובדה שבגגרין זה עם ציפוי קצת רך בניגוד ללוציפר ששם זה עץ שזז וצבט אותי צביטות לא מתוכננות.

התחלנו סשן אימפקט עם הפלוגר אהובי, ספנקים , צביטות, נשיכות וכל הטוב 🥳🎊🎉

בין לבין הפסיק, ליטף, נישק וגם חדר אלי וכך שוב ושוב. הרגשתי את הכאב. נזרקתי מצד לצד בהצלפות, קפצתי בנשיכות, זה היה עמוק...חודר...נשמתי וניסיתי לפזר את התחושה אל כל הגוף..כאב לי נורא ומצאתי את עצמי מנסה להבחין בדקויות של בין מזוכיזם תמים להתנהלות לא בריאה כנשלטת שלא יודעת להגיד דיי. ואז הגיע הרגע שעצרתי סשן שלו בפעם הראשונה. הוא שחרר אותי והתיישב לידי, אני צנחתי על החזה שלו בבכי מתפרץ ונטול שליטה וסימנתי לו שזה בסדר, זה בכי טוב.

הוא ליטף אותי ועטף אותי עד שנרגעתי ועוד זמן מה גם אחרי ואני הרגשתי שהגעתי לשיא שלי להערב. גם הוא הסכים ואמר שרק הולך לשירותים ונצא.

עמדתי בהיי והמתנתי אוחזת בינתיים בפלוגר. היא ניגשה אלי. יפה כזאת, גבוהה, שיער שחור חלק עד הכתפיים בערך. איפור מצוייר ליד העין, גוף מושלם..לא רזה, יש עם מה לשחק, אבל הכל בדיוק במקום ובפרופורציה...היא הסתכלה עלי והוקסמתי מידי לשים לב לניואנסים כשהיא שאלה בשקט "את רוצה אולי לסשן אותי?" אני לא יודעת מה בקולר וברצועה שלי רמז לה שאני בעניין אבל רציתי לצעוק לה שכן! אבל כל מה שיצא לי זה להסתכל על הפלוגר ולמלמל "זה..זה לא שלי..אני לא.." היא הבינה, חייכה וחזרה לעמוד בצד ואני רציתי אותה..

הוא חזר ולקח ממני את הרצועה והפלוגר ואני הרמתי אליו מבט תמים ושאלתי "היא (כיוונתי אלי במחווה בראש) שאלה אם אני יכולה לסשן אותה..."

הוא חייך "את רוצה?" שאל 

הנהנתי בראשי עם חיוך מבויש

הוא שחרר את הרצועה ונתן לי את הפלוגר 

אין לי מילים לתאר. הזרימה והחיבור היו מדהימים. היא ידעה בדיוק מה אני רוצה שהיא תעשה ואיך אני רוצה שהיא תזוז ונראה שגם היא חשה בנוח מהצד שלי. רציתי לנשק אותה, אבל השקט של ההבנה שהיה בנינו היה כל כך קסום שלא רציתי לשבור אותו בדיבור, אז רק נישקתי ליד השפתיים.

רציתי להכאיב לה..להצליף, לסטור ללחיים של התחת היפה שלה, למעוך אותה ולשרוט אותה..לראות אותה נעה באותו שילוב של כאב מענג שאני כל כך מכירה.. משהו בתוכי בער אליה בתוך הבטן ורציתי עוד..אף פעם לא חוויתי רצון בעוצמה כזאת בעבר...ראיתי אותו מסתכל מהצד ומחייך, נהנה ממה שהוא רואה..

ידעתי שכבר עבר זמן מה ואנחנו צריכים ללכת והחלטתי להגביר את הקצב ולראות עד איפה היא מחזיקה. התחלתי לאט להעלות עד שהגעתי לכמה הצלפות חזקות והיא הרימה את היד בסימן המוסכם לעצירה ועצרתי.

חיבקתי אותה, לא כי צריך, כי רציתי. חיבקתי אותה, ליטפתי..הייתי בהיי מטורף שלא ידעתי מה לעשות איתו 

רציתי עוד אבל הערב נגמר ואנחנו צעדנו לרכב

החלפתי את הטופס חזרה לשמלה הרלוונטית לבית ונכנסתי לרכב, הוא התיישב במושב הנהג והחל בנסיעה. אני לא זוכרת הרבה מהשיחה הזאת אבל בשלב מסוים נרדמתי.

הוא הבין שאחרי שהוא יורד יש לי עוד רבע שעה נסיעה שאני לא אוכל לעשות מתוך שינה ושאני צריכה להיות עירנית.

קמתי לתחושת יד בין הרגליים..הוא ליטף את הכוס שלי מעל התחתון ורמת החרמנות עלתה מ0 ל100 ב3 שניות.

אחרי שתי דקות הורדתי את התחתונים, רגל אחת על הדשבורד והשנייה על מוט ההילוכים.

התחלתי להרגיש שאני מתקרבת ובהתקף חרמנות דייקתי לו את המיקום של היד והוא מצידו קלט את המסר והגביר קצב. לקח לדעתי פחות מדקה והרגשתי אורגזמה ענקית ואת המושב שלי מתמלא בנוזלים.

שתי דק' אחרונות לנסיעה התמלאו בצחוק מופתע מהגמירה חצי מתוך שינה הזאת, לחלוטין הייתי ערה עכשיו 😁

הגענו אליו ונפרדנו לשלום

אני הגעתי הביתה ושחררתי את הבייביסיטר 

נשכבתי במיטה ְושחזרתי את אירועי הערב

הלכתי לישון מסופקת עם חיוך 

הבא בתור (בשבילי) - 

סדום בדאנג'ן 22.10

ואז סינאטיקס ב24.10❤️‍🔥

נתראה חברים 👋💋💖

גומר חתימה טובה 🫠

 

 

שיר סיכום לדקא -

 

Venus in Furs​(מתחלף) - חתימה טובה nixies יפהפיה ושווה עוד הרבה יותר מבנעורייך.
התרגשתי לפגוש אותך אתמול ומאחל שתהא לך שנה מלאה בחטאים מתוקים כל כך שבשנה הבאה תרגישי צורך לצום יומיים.❤️‍🔥🧚🏻🐣
לפני שבוע
nixies​(נשלטת) - זה בסדר יש לי הפרעות אכילה אני צמה לסירוגין מגיל 16 באופן עצמאי 😅
לפני שבוע
nixies​(נשלטת) - גם אני שמחתי לראות אותך
התגעגעתי לחיבוק שלך אין כמוך בעולם אהוב ❤️
לפני שבוע
הברון בכפכפים{זהרורים} - נהנתי לקרוא את החוויה שלך.
תודה
לפני שבוע
nixies​(נשלטת) - נהנתי לחוות אותה 😁
עכשיו חופש יש עוד סדום וסין לפנינו 🎊🎉🥳
לפני שבוע

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י