בְּדִידוּת הַתּוֹדָעָה הִיא כְּמוֹ אָדָם המְטַפֵּס עַל קִירוֹת שַׁיִשׁ חֲלַקְלַקִּים, חַסְרַת אֲחִיזָה, מְחַפֶּשֶׂת נְקֻדַּת מִשְׁעָן בְּעוֹלָם שֶׁבּוֹ הַכֹּל נִרְאֶה כָּל כָּךְ יַצִּיב אַךְ בִּפְנִים כֹּה רֵיק. הַתּוֹדָעָה, כְּבוּלָה בְּתוֹךְ עַצְמָהּ, מוֹצֵאת עַצְמָהּ מֻקֶּפֶת בַּשִּׁעֲמוּם הָאֱנוֹשִׁי, אוֹתה רֵיקָנוּת שֶׁמְּכַרְסֶמֶת מִבִּפְנִים וּמוֹתִירָה אוֹתָנוּ תּוֹהִים עַל מַהוּת הַקִּיּוּם. אָנוּ שׁוֹלְחִים יָד אֶל תּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, מְחַפְּשִׂים תְּשׁוּבוֹת, חֹם, מַגָּע – אַךְ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת מוֹצְאִים שָׁם רַק אֶת הִדְהוּד הַבְּדִידוּת שֶׁלָּנוּ.
בֵּין כָּל זֶה, הַמַּגָּע הָאֱנוֹשִׁי מִתְגַּלֶּה כְּנִסָּיוֹן נוֹאָשׁ לִשְׁבֹּר אֶת חוֹמוֹת הַבְּדִידוּת. הַמִּפְגָּשׁ הַפִיזִי, הַמַּגָּע הַמִּינִי, הַכְּאֵב הֵם רְגָעִים שֶׁבָּהֶם אָנוּ מְנַסִּים לְיַצֵּר קְצָת חֹם, לְהַרְגִּישׁ שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא לְבַד בַּיְּקוּם . זֶהוּ חִפּוּשׂ אַחַר חִבּוּר, אַחַר תְּחוּשַׁת שַׁיָּכוּת, אַחַר רֶגַע שֶׁבּוֹ הַתּוֹדָעָה יְכוֹלָה לָנוּחַ מֵהַטִּפּוּס הַסִּיזִיפִי.
בְּמַגָּע זֶה, יֶשְׁנוֹ נִסָּיוֹן לְהָמֵס אֶת הַקֶּרַח, לְהַרְגִּישׁ אֶת פְּעִימוֹת הַלֵּב שֶׁל הָאַחֵר, לִשְׁמֹעַ אֶת נְשִׁימָתוֹ, וְלוּ לְרֶגַע אֶחָד לְהַרְגִּישׁ שֶׁאֲנַחְנוּ חֵלֶק מִמַּשֶּׁהוּ גָּדוֹל יוֹתֵר. זֶהוּ נִסָּיוֹן לְהַרְגִּישׁ חַיִּים, לָחוּשׁ אֶת הַחֹם שֶׁל גּוּף אַחֵר, וְלִיצֹר גֶּשֶׁר מֵעַל תְּהוֹם הַבְּדִידוּת. הַמַּגָּע הוּא לֹא רַק פִיזִי אֶלָּא גַּם נַפְשִׁי, הוּא חִבּוּר שֶׁל נְשָׁמוֹת הַמְּחַפְּשׂוֹת לְהַרְגִּישׁ שְׁלֵמוֹת, וְלוּ לְרֶגַע קָצָר.