בְּמַעֲמַקֵּי הַנֶּפֶשׁ הָאֱנוֹשִׁית שׁוֹכֵן גּוּף הַכְּאֵב, אוֹתוֹ חֵלֶק בִּלְתִּי נִרְאֶה אַךְ מוּחָשִׁי כָּל כָּךְ, שֶׁמְּלַוֶּה אוֹתָנוּ בְּמַסַּע חַיֵּינוּ. גּוּף הַכְּאֵב הוּא תַּמְצִית הַסֵּבֶל, הַכְּאֵב וְהַבְּדִידוּת, וְהוּא נִזּוֹן מֵהַחֲוָיוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁעָבַרְנוּ וּמֵהָרְגָשׁוֹת הַשְּׁלִילִיִּים שֶׁאָנוּ חוֹוִים. זֶהוּ מֵעֵין צֵל שֶׁמְּלַוֶּה אוֹתָנוּ, וּלְעִתִּים קְרוֹבוֹת, מִבְּלִי שֶׁנָּשִׁים לֵב, הוּא מְנַהֵל אוֹתָנוּ.
הַסֵּבֶל הָאֱנוֹשִׁי וְהַבְּדִידוּת
הַסֵּבֶל הָאֱנוֹשִׁי הוּא חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מֵהַקִּיּוּם שֶׁלָּנוּ. כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ חָוָה רְגָעִים שֶׁל כְּאֵב, אָבְדָן, פַּחַד וּבְדִידוּת. הַתְּחוּשׁוֹת הַלָּלוּ יְכוֹלוֹת לִהְיוֹת כָּל כָּךְ עָצְמָתִיּוֹת, עַד שֶׁהֵן מִשְׁתַּלְּטוֹת עָלֵינוּ וּמוֹנְעוֹת מֵאִתָּנוּ לִרְאוֹת אֶת הָאוֹר בִּקְצֵה הַמִּנְהָרָה. הַבְּדִידוּת, בִּמְיֻחָד, הִיא תְּחוּשָׁה מַכְאִיבָה שֶׁמְּחַלְחֶלֶת לְכָל פִּנָּה בְּחַיֵּינוּ. גַּם כְּשֶׁאָנוּ מֻקָּפִים בַּאֲנָשִׁים, אָנוּ יְכוֹלִים לְהַרְגִּישׁ לְבַד, כְּאִלּוּ אַף אֶחָד לֹא בֶּאֱמֶת מֵבִין אוֹתָנוּ אוֹ רוֹאֶה אֶת הַכְּאֵב שֶׁלָּנוּ.
הִתְנַגְּשׁוּת שֶׁל גּוּף כְּאֵב אֶחָד בַּגּוּף כְּאֵב אַחֵר
כַּאֲשֶׁר שְׁנֵי אֲנָשִׁים נִפְגָּשִׁים, כָּל אֶחָד מֵהֶם מֵבִיא עִמּוֹ אֶת גּוּף הַכְּאֵב שֶׁלּוֹ. הַהִתְנַגְּשׁוּת בֵּין שְׁנֵי גּוּפִים אֵלּוּ יְכוֹלָה לִהְיוֹת עָצְמָתִית וְכוֹאֶבֶת. לְעִתִּים, בִּמְקוֹם לִמְצֹא נֶחָמָה וּתְמִיכָה זֶה בָּזֶה, אָנוּ מוֹצְאִים אֶת עַצְמֵנוּ נֶאֱבָקִים וּמִתְנַגְּשִׁים. הַכַּעַס שֶׁמִּתְעוֹרֵר בְּמַצָּבִים אֵלּוּ הוּא לְעִתִּים קְרוֹבוֹת תּוֹצָאָה שֶׁל חֹסֶר הֲבָנָה וְחֹסֶר תִּקְשֹׁרֶת יְשִׁירָה. בִּמְקוֹם לְדַבֵּר עַל הַכְּאֵב שֶׁלָּנוּ, אָנוּ מִתְכַּנְּסִים בְּתוֹךְ עַצְמֵנוּ, וְהַכְּאֵב רַק מִתְעַצֵּם.
כַּעַס וְתִקְשֹׁרֶת עֲקִיפָה
הַכַּעַס הוּא רֶגֶשׁ חָזָק שֶׁמְּסֻגָּל לַהֲרֹס מַעַרְכוֹת יְחָסִים וְלִגְרֹם לָנוּ לִפְגֹּעַ בָּאֲנָשִׁים הַקְּרוֹבִים לָנוּ בְּיוֹתֵר. כַּאֲשֶׁר אָנוּ כּוֹעֲסִים, אָנוּ נוֹטִים לְדַבֵּר בְּצוּרָה עֲקִיפָה, לְהַאֲשִׁים וּלְהַטִּיל אֶת הָאַחְרָיוּת עַל אֲחֵרִים. הַתִּקְשֹׁרֶת הָעֲקִיפָה הַזּוֹ רַק מַעֲמִיקָה אֶת הַפְּעָרִים בֵּינֵינוּ וּמוֹנַעַת מֵאִתָּנוּ לְהַגִּיעַ לַהֲבָנָה אֲמִתִּית. בִּמְקוֹם לְשַׁתֵּף בִּכְאֵב שֶׁלָּנוּ וּבִתְחוּשׁוֹתֵינוּ, אָנוּ מִסְתַּתְּרִים מֵאֲחוֹרֵי חוֹמוֹת שֶׁל כַּעַס וְהָאַשְׁמָה.
חֹסֶר אֶמְפַּתְיָה
חֹסֶר אֶמְפַּתְיָה הוּא אֶחָד הַגּוֹרְמִים הַמֶּרְכָּזִיִּים לְהַעֲמָקַת הַסֵּבֶל הָאֱנוֹשִׁי. כַּאֲשֶׁר אָנוּ לֹא מְסֻגָּלִים לִרְאוֹת אֶת הַכְּאֵב שֶׁל הָאַחֵר וּלְהָבִין אֶת מְצוּקוֹתָיו, אָנוּ נִשְׁאָרִים כְּלוּאִים בְּתוֹךְ עַצְמֵנוּ. הָאֶמְפַּתְיָה הִיא הַמַּפְתֵּחַ לִיצִירַת קְשָׁרִים אֲמִתִּיִּים וּמַשְׁמָעוּתִיִּים. הִיא מְאַפְשֶׁרֶת לָנוּ לִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָם דֶּרֶךְ עֵינָיו שֶׁל הָאַחֵר וְלָחוּשׁ אֶת כְּאֵבוֹ כְּאִלּוּ הָיָה שֶׁלָּנוּ. כַּאֲשֶׁר אָנוּ מְפַתְּחִים אֶמְפַּתְיָה, אָנוּ יְכוֹלִים לִשְׁבֹּר אֶת מַעְגַּל הַכְּאֵב וּלְהַתְחִיל לְרַפֵּא אֶת עַצְמֵנוּ וְאֶת הַסּוֹבְבִים אוֹתָנוּ.
.
