בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

למה אנחנו פה?

מחשבות על תודעה. אהבה. שליטה והקלות הבלתי נסבלת של הקיום
לפני חודשיים. 25 בספטמבר 2024 בשעה 18:51

הַאִם קָרָה לָכֶם שֶׁהִתְעוֹרַרְתֶּם בַּבֹּקֶר עִם תְּחוּשָׁה מוּזָרָה אַחֲרֵי חֲלוֹם אֵרוֹטִי סוֹעֵר? אַל דְּאָגָה, אַתֶּם לֹא לְבַד. חֲלוֹמוֹת אֵרוֹטִיִּים הֵם תּוֹפָעָה נְפוֹצָה וּמְעַנְיֶנֶת שֶׁמַּעֲסִיקָה אֶת הָאֱנוֹשׁוּת מִקַּדְמַת דְּנָא.

מָה הַמּוֹחַ שֶׁלָּנוּ מְנַסֶּה לוֹמַר לָנוּ?

לְפִי הַגִּישָׁה הַפְּסִיכוֹאָנָלִיטִית, חֲלוֹמוֹת אֵרוֹטִיִּים הֵם בִּטּוּי לְמִשְׁאָלוֹת וּדְחָפִים מִינִיִּים מֻדְחָקִים. זִיגְמוֹנְד פְרוֹיְד, אֲבִי הַפְּסִיכוֹאָנָלִיזָה, רָאָה בַּחֲלוֹמוֹת "דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ אֶל הַלֹּא מוּדָע" וְטָעַן שֶׁהֵם מְאַפְשְׁרִים לָנוּ לְבַטֵּא פַנְטַזְיוֹת וּתְשׁוּקוֹת שֶׁאֲנַחְנוּ מִתְקַשִּׁים לְהַבִּיעַ בְּחַיֵּי הַיּוֹמְיוֹם.

אֲבָל לֹא צָרִיךְ לְהִבָּהֵל - חֲלוֹם אֵרוֹטִי לֹא בְּהֶכְרֵחַ אוֹמֵר שֶׁאַתֶּם חוֹשְׁקִים בְּמִישֶׁהוּ סְפֵּצִיפִי אוֹ רוֹצִים לְמַמֵּשׁ אֶת הַפַנְטַזְיָה בַּמְּצִיאוּת. לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הַחֲלוֹם הוּא בִּטּוּי סִמְלִי לִצְרָכִים רִגְשִׁיִּים עֲמֻקִּים יוֹתֵר, כְּמוֹ הַצֹּרֶךְ בְּקִרְבָה, אִינְטִימִיּוּת אוֹ בִּטָּחוֹן.

מָה חָשְׁבוּ עַל זֶה בֶּעָבָר?

הַיְּוָנִים וְהַמִּצְרִים הַקַּדְמוֹנִים הִתְיַחֲסוּ לַחֲלוֹמוֹת בִּכְלָל, כּוֹלֵל הָאֵרוֹטִיִּים, בִּרְצִינוּת רַבָּה. הֵם הֶאֱמִינוּ שֶׁחֲלוֹמוֹת הֵם מְסָרִים מֵהָאֵלִים אוֹ חִזָּיוֹן שֶׁל הֶעָתִיד. אֶפְשָׁר רַק לְדַמְיֵן מָה חָשַׁב פּוֹתֵר הַחֲלוֹמוֹת הַמִּצְרִי כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ סִפֵּר לוֹ עַל חֲלוֹם אֵרוֹטִי סוֹעֵר...

וּמָה לְגַבֵּי חֲלוֹמוֹת עַל יַחֲסֵי שְׁלִיטָה?

חֲלוֹמוֹת הַקְּשׁוּרִים לְיַחֲסֵי שְׁלִיטָה יְכוֹלִים לְשַׁקֵּף דִּינָמִיקוֹת מֻרְכָּבוֹת בְּחַיֵּינוּ. הֵם עֲשׂוּיִים לְבַטֵּא צֹרֶךְ בִּשְׁלִיטָה אוֹ דַּוְקָא רָצוֹן לְהִשְׁתַּחְרֵר מִמֶּנָּה. כְּדַאי לַחֲשֹׁב - הַאִם יֵשׁ תְּחוּמִים בַּחַיִּים שֶׁבָּהֶם אַתֶּם מַרְגִּישִׁים חֹסֶר שְׁלִיטָה? אוֹ אוּלַי לְהֶפֶךְ, אַתֶּם מַרְגִּישִׁים לַחַץ לִהְיוֹת בִּשְׁלִיטָה כָּל הַזְּמַן?

אָז מָה הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל חֲלוֹמוֹת בְּיָמֵינוּ?

בָּעִדָּן הַמּוֹדֶרְנִי, הַגִּישָׁה לַחֲלוֹמוֹת הִיא יוֹתֵר מַדָּעִית וּפָחוֹת מִיסְטִית. חוֹקְרִים רוֹאִים בַּחֲלוֹמוֹת דֶּרֶךְ שֶׁל הַמּוֹחַ לְעַבֵּד מֵידָע וּרְגָשׁוֹת, לִפְתֹּר בְּעָיוֹת וּלְהִתְמוֹדֵד עִם חֲוָיוֹת הַיּוֹמְיוֹם.

עִם זֹאת, רַבִּים עֲדַיִן מוֹצְאִים עֵרֶךְ בְּפֵרוּשׁ אִישִׁי שֶׁל חֲלוֹמוֹת כְּדֶרֶךְ לַהֲבָנָה עַצְמִית עֲמֻקָּה יוֹתֵר. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, אַתֶּם הַמֻּמְחִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר לַחַיִּים וְלַחֲלוֹמוֹת שֶׁלָּכֶם.

אָז בַּפַּעַם הַבָּאָה שֶׁתִּתְעוֹרְרוּ מֵחֲלוֹם אֵרוֹטִי, אַל תִּתְבַּיְּשׁוּ. קְחוּ נְשִׁימָה עֲמֻקָּה, חַיְּכוּ לְעַצְמְכֶם, וְאוּלַי אֲפִלּוּ תְּנַסּוּ לַחֲשֹׁב - מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה מְנַסֶּה לְסַפֵּר לִי עַל עַצְמִי?

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י