לכולם — נשים, גברים, כל מי שמסתכל, מדמיין, ורוצה לגעת אבל לא בטוח אם מותר לו בכלל:
אני לא מתלבשת כדי למצוא חן. אני מתלבשת כדי להיות.
יש כאלה שמתלבשים כדי להסתתר.
אני מתלבשת כדי להיחשף – אבל רק עד איפה שאני בוחרת.
אני בוחרת בד שיזרום עם הגוף שלי,
צבע שיתחרה עם המבט שלך,
וחתך מדויק שיעצור את הנשימה של כל מי שמעז להסתכל.
אני לא שייכת לאף אחד,
אבל כל העיניים שייכות לי.
אני רואה אותך – כן, אותך,
היא מתבוננת, אתה מתקרב, הם מסתקרנים.
כולם מרגישים את זה – את המתח, את המשחק, את מה שלא נאמר.
אתה שואל את עצמך אם אני עושה את זה בכוונה.
ברור שכן.
כל תנועה שלי מתוזמנת, כל סנטימטר של עור נבחר בקפידה.
לא כי אני צריכה,
אלא כי אני יכולה.
אני יכולה להיות רכה,
אני יכולה להיות חדה,
אני יכולה להיות סיפור שאתה לא תצליח לסיים –
ולפעמים גם לא להתחיל.
אז כן – אני מתלבשת סקסית.
אבל הסקס אפיל שלי לא בבד,
הוא בעיניים שלי כשאני מסתכלת עלייך,
הוא באופן שבו אני עוברת לידך ואתה פתאום שוכח איפה אתה.
אני מזמינה אותך להתעניין –
אבל אל תתבלבל.
סקרנות מותרת.
גישה – זו כבר פריווילגיה.