לפני 12 שנים. 3 בפברואר 2012 בשעה 6:41
משפט כה נכון.
השבועות האחרונים מדהימים לי
מבחינה עסקית ואישית
הלוואי שרק שמשיך כך ויהיה גם יותר טוב!
סוף שבוע נעים לכולנו 😄
טירוף.
moon
חוויותלפני 12 שנים. 22 בינואר 2012 בשעה 21:28
שאחרי האסמס המיותר הזה, רשמתי פוסט ממש ארוך בו פרקתי כמה שהתאכזבתי מהטימטום שלך.
כשסיימתי אותו הרגשתי הקלה.
הבנתי שאין שום טעם לפרסם אותו.
לפני 12 שנים. 21 בינואר 2012 בשעה 11:20
קל להדליק
קשה לכבות
גם אצלי בוערת להבה
ואם היא נוגעת במישהו, הוא נשרף קליל.
מעולם לא התיימרתי להיות סבלנית
ההפך הוא הנכון.
רק במקצוע שבחרתי לי אני מצליחה למצוא את השלווה והסבלנות.
______________________________________________
יוצא לי לאחרונה לחשוב הרבה על מה אני רוצה, מה החלום, מה השאיפות ולאן הדרך שלי מובילה.
כיף לי למצוא רשימות ולראות שבמשך הזמן חלומות אכן מתגשמים אם עובדים קשה עבורם.
בכללי החיים שלי טובים עד מאד.
חסר לי דבר אחד במשוואה
ואת הדבר הזה אני לא מצליחה למצוא אנרגיות לצאת, לחפש, למצוא ולממש.
____________________________________________________
אני חושבת שמשהו הלך לאיבוד
הכל נראה זול ומופקר
דברים איבדו ערך
הכל זמין, זמין מדי
מובן מאליו
בגידה זו כבר לא מילה אסורה, נראה שיותר מדי אנשים חיים עם זה בלי למצמץ.
הכל מוכן מראש, אם קשה מדי -קמים, הולכים. למה להתאמץ?
__________________________________________
השחור לבן אמר לי פעם מרוב שהעולם שלי מלא, אין לי מקום בשבילו
זה ממש קשה לנתח את כל מה שהרגשתי באותו הרגע.
אבל היה שם בוז , פחד, שמחה, גאווה ושמירה על עקרונות
יכול להיות שאנשים רוצים לנצל טוב של אחר.
אולי זה ידבק גם אליהם.
כל אחד נכנס לחיינו למטרה כזאת או אחרת
ורצוי ללמוד משהו מכל אחד.
איתו אני שמחה שלקחתי את כל הזמן שאני צריכה
כי זאת הייתה יכולה להיות טעות מאד יקרה
________________________________________
אם אני מרגישה שהתאמצתי כל כך הרבה ולא מצאתי את מה שחסר לי
זה כל כך נורא לקום וללכת?
לקחת צ'אנס במקום אחר?
רחוק מפה?
מאיפה אנשים מוצאים את ביצי היענה לקום וללכת?
לעזוב בית, משפחה, חברים ולנסות משהו חדש הרחק מהמקום הרגיל והנוח
____________________________________________________
לפני 12 שנים. 18 בינואר 2012 בשעה 19:18
תמיד אשמע את המשפט - להפסיק לצפות מאנשים
ולא, לא אצליח להפנים את המשפט.
לא מהמשפחה ולא מהחברים הקרובים, לא יכולה שלא לצפות למינימום שבמינימום.
הגיוני לא?
לפני 12 שנים. 7 בינואר 2012 בשעה 17:42
יצאנו אתמול למסיבת ריקודים
נראה לי ששנה עברה מאז שיצאתי לרקוד
התור בחוץ היה מטורף
ולחשוב על זה שעשרה אנשים שבאים יחדיו רוצים להכנס
כמות נכבדה לא עברה סלקציה
בדקה אחת של תשומת לב
תפסתי את עיני הסלקטור והכנסתי את כולם
ההתחלה הייתה כיפית
מוזיקה מעולה
הרבה אלכוהול זרם בורידים
ואנשים זרמו לתוך המסיבה
לאט לאט התחילו לעלות לי הפיוזים
החום והמחנק
החוסר מקום
החוסר אוויר
והערסגייז' שהתחילו איתי בלי סוף
כבר לא היה אפשרי לרקוד
התחלנו את ריקוד המרפקים בכדי לפנות סנטים מרחב
נזכרתי למה הפסקתי ללכת לדאנס ברים
לא מסוגלת להיות סרדין
לא באוטובוסים ולא במסיבות.
איפה הימים שהתייחסו ברצינות להגבלות כמות האנשים ?
לפני 12 שנים. 4 בינואר 2012 בשעה 18:49
עייפה
אך מרוצה!
לפני 12 שנים. 3 בינואר 2012 בשעה 12:23
http://vimeo.com/22542166[url]
לפני 12 שנים. 3 בינואר 2012 בשעה 11:51
הכרתי אותו במשרד
לקוח שחור לבן
ישיבות ארוכות
תוצאות סבירות
מבט נפגש לדקה ארוכה
הכרנו אחד את השניה במבט ניצחי
אחרי מספר ישיבות הוא ביקש שנפגש אחרי שעות העבודה
הסכמתי
הוא בא עם בקבוק יין אדום
התיישבנו בגינה
שיחה שכמותה לא הייתה
עומק
עניין
ריגוש
פתיחות
ושוב המבט שחושף הכל
הכרנו הכל ולא הכרנו כלום
חוויה
הזמן עבר
החיוך גדל
גבר שחור לבן
משברים
אישה בוגדנית
ילדים קטנים
גירושין
עברנו יחד תהליך
הוא בשבילי
אני בשבילו
כל אחד בשביל עצמו
אהבה התגלתה בעוצמתה
סחפה
סינוורה
ונגמרה
לפני 12 שנים. 2 בינואר 2012 בשעה 13:36
מראיון אחד לאחר, מדלגת מעל שלוליות
יום טוב לא טוב
לחוץ
הרבה עבודה אך מעט מדי.
קצת עצב מביא החורף
קצת בדידות
יש הרבה מה לומר אך שום מקום לא מרגיש נכון
מקווה שהיום הזה ילך וישתפר.
שנה אזרחית טובה לכולנו.
לפני 13 שנים. 12 במרץ 2011 בשעה 23:05
אדם אבד
הלך לו לדרכו
אחריו השאיר שלל צבעים
כל צבע עשה נזק אחר ואדם הפך נחש.
הבור נפער מיום ליום
ועוד סדקים נוצרים סביב
במקום להתאחות עם הזמן
הבור כבולען לוקח כל מה שרק מצליח לתפוס בדרכו
יום בהיר
יום סביר
צצה לה השמש
מנסה לחמם בקרניה העדינות
הצבעים סביב והבור גנבו את ההצגה